תזונה נכונה ועור בריא

בריאות העור ותפקודו מושפעים מהרגלי התזונה ומסוגי המזון שאנחנו צורכים. במחלות עור רבות – כאלה שמתבטאות בדלקת, יובש, קשקשת, גרד ואובדן גמישות – לתזונה יש מקום בתמונה הכוללת, לצד צמחי מרפא, דיקור, טיפול מקומי ופעילות גופנית.

אבל יש כאן קו דק שחשוב להבין לפני שמשנים משהו בצלחת: התאמה תזונתית אישית זה דבר אחד, וצמצום תזונתי גורף זה דבר אחר לגמרי – והשני עלול להזיק יותר מהבעיה שהוא בא לפתור. המאמר הזה מסביר איפה עובר הגבול.

תשובות מהירות

הגבול בין התאמה אישית לצמצום גורף

זו הנקודה החשובה ביותר במאמר. כשמופיעה פריחה, התגובה הטבעית של אנשים רבים – ובעיקר של הורים – היא להתחיל להוציא מזונות: חלב, ביצים, חיטה, אגוזים, סויה. הכוונה טובה, אבל הכיוון לרוב שגוי.

לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, גם כאשר לילד יש אלרגיה מאומתת למזון, הוצאת אותו מזון מהתפריט לעיתים רחוקות עוצרת את האטופיק דרמטיטיס. יתרה מזו – הוצאה ממושכת של מזונות רבים עלולה להזיק, ובמחקרים נקשרה לירידה במשקל, לגדילה לקויה ולתת־תזונה עקב חוסר בחלבון.

המסקנה המעשית איננה "תזונה לא משנה". היא שהתאמה תזונתית צריכה להיות ממוקדת, מבוססת ומלווה – ולא רשימת איסורים שמתארכת עם הזמן.

אלרגיה מאומתת מול רגישות משוערת

כשעולה חשד לאלרגיה – הדרך הנכונה היא בדיקה אצל אלרגולוג, ולא ניסוי עצמי. וכשמדובר בילד, הבירור נעשה תמיד בליווי רופא, ובמידת הצורך גם בליווי תזונאי שיוודא שהתפריט נשאר מלא.

הגישה הסינית: חום, לחות ועור

ברפואה הסינית מחלות עור רבות מוגדרות כמצבים "חמים", והעיקרון הטיפולי בהן הוא סילוק חום והפחתת אודם, דלקת וגרד. לכן בגישה זו נהוג להמעיט במזונות שנתפסים כיוצרים הצטברות של חום או של חום ולחות במערכת העיכול.

בפרקטיקה מדובר בהפחתה – לא באיסור גורף – של: אלכוהול, קפה, סוכר לבן, קמח לבן, ממתקים, מזון מטוגן ושומני, אוכל חריף, משקאות מוגזים, מזון מעושן או צלוי על האש, בשר מעובד, שומנים מוקשים, צבעי מאכל וחומרים משמרים.

גם שיטת הבישול נחשבת: צלייה בגריל, טיגון בשמן עמוק והקפצה במחבת נתפסים כמחממים יותר. מומלץ להעדיף אפייה, אידוי, הנבטה ובישול במים.

מזון מחמם ומזון מקרר

על פי הרפואה הסינית, הטמפרטורה האנרגטית של המזון נקבעת לפי השפעתו על הגוף ולא לפי הטמפרטורה שבה הוא מוגש. כשיש עודף חום בגוף, הדבר עשוי להתבטא בפריחה מפושטת ובגרד טורדני – ולכן ההמלצה היא להרבות במזון מקרר.

מזונות בעלי אנרגטיקה מקררת: אשכולית, מלון, אגסים, חסה, מלפפון, סלרי, סלק, פטריות שמפיניון, גזר, דלעת, זוקיני, נבטים, כרוב, קולרבי, ברוקולי, ארטישוק, קישוא, תרד, שעועית ירוקה, אספרגוס, שעועית מאש, טופו, אמרנט ודוחן.

חשוב להבהיר: זהו עיקרון מתוך שיטה מסורתית, והוא משמש ככלי להתאמה אישית – לא כתחליף לאבחון רפואי.

מוצרי חלב פרה

על פי התזונה הסינית, חלב פרה נחשב למזון שיוצר לחות במערכת הנשימה והעיכול, והלחות מצידה עשויה להתבטא בגרד ובפריחות. חלב פרה גם קשה יחסית לעיכול אצל חלק מהאנשים.

מי שבוחר להפחית, יכול לשקול תחליפים כמו חלב עיזים, כבשים, אורז, שיבולת שועל או שקדים. את הסידן אפשר לקבל גם מעלים וירקות ירוקים, פטרוזיליה, טחינה, שומשום מלא, שקדים וקינואה.

הרגלי אכילה שמשפיעים על העור

לא רק מה אוכלים משפיע, אלא גם איך. אצל מטופלים רבים דווקא השינויים האלה נותנים את התוצאה המורגשת ביותר, והם גם בטוחים לחלוטין:

• שגרת ארוחות מסודרת, עם לעיסה איטית ומרובה.
• להימנע מארוחה 3־4 שעות לפני השינה, ומאכילת לילה.
• לא לשתות בזמן האוכל, ולאכול בלי מסכים.
• ארוחת בוקר מבושלת, צהריים מאודה או מבושל, וארוחת ערב קלה.
• שתייה מספקת לאורך היום – חשובה במיוחד כשהעור יבש.
• להעדיף מזון טרי ומבושל בבית על פני מזון מעובד.

ילדים – זהירות מיוחדת

כל מה שנכתב כאן מקבל משנה זהירות כשמדובר בילד. גיל הגדילה דורש חלבון, סידן, ברזל וקלוריות – וכל צמצום ממושך פוגע קודם כול בהם.

הכלל המעשי פשוט: אצל ילד לא מוציאים מזון מהתפריט על סמך השערה. אם יש חשד לקשר בין מזון להתלקחויות, פונים לרופא או לאלרגולוג לבירור מסודר. אם בסופו של בירור נדרש צמצום – הוא נעשה עם ליווי תזונתי שמוודא שהתפריט נשאר מלא.

להרחבה על אטופיק דרמטיטיס בילדות: מחלות עור נפוצות אצל ילדים, ועל הקשר בין מתח לעור: לחץ נפשי והשפעתו על העור.

שאלות ותשובות נפוצות