הנקודה החשובה היא שלא כל שיער דליל נובע מאותה סיבה – ולכן גם אין טיפול אחד שמתאים לכולם.

המיקום שבו השיער מידלדל, קצב השינוי, גיל המטופל, מצב הקרקפת והאירועים שקדמו להופעת הדלילות יכולים לספק רמזים חשובים לגבי הסיבה.

תשובות מהירות על שיער דליל

מה בעצם קורה כשהשיער נעשה דליל?

לכל שערה יש מחזור חיים משלה. במשך תקופה היא נמצאת בשלב הצמיחה, לאחר מכן עוברת שלבי מעבר ומנוחה ולבסוף נושרת. במצב תקין, שערה חדשה מחליפה את זו שנשרה.

דלילות נעשית מורגשת כאשר האיזון הזה משתנה.

במקרה אחד יותר שערות מהרגיל נכנסות לשלב הנשירה ולכן נפח השיער יורד. במקרה אחר השערות ממשיכות לצמוח, אבל כל מחזור מייצר שערה דקה וקצרה יותר. ובמצבים אחרים דלקת, מחלה או נזק לזקיק מפריעים לצמיחה עצמה.

לכן הביטוי "שיער דליל" מתאר את מה שרואים במראה – לא בהכרח את המנגנון שגרם לכך.

שיער דליל או נשירת שיער – מה ההבדל?

אלה שני מצבים שיכולים להופיע יחד, אבל הם אינם זהים.

נשירת שיער מתייחסת בעיקר לכמות השערות שנושרות. האדם שם לב ליותר שיער במקלחת, על הכרית, במברשת או בידיים.

הידללות שיער מתייחסת לירידה בצפיפות. הקוקו נעשה דק יותר, השביל מתרחב, הקרקפת מתחילה להיראות דרך השיער או שנפח השיער הכללי יורד.

לדוגמה, נשירה מוגברת מסוג Telogen Effluvium יכולה להופיע מספר חודשים לאחר לידה, מחלת חום, ניתוח, ירידה משמעותית במשקל או אירוע גופני או נפשי משמעותי. במקרים רבים מדובר בתהליך זמני.

לעומת זאת, בהתקרחות אנדרוגנטית התהליך בדרך כלל הדרגתי יותר. זקיקי השיער המושפעים עוברים תהליך שבו השערות נעשות דקות וקצרות יותר עם הזמן, ולכן האדם עשוי להבחין קודם כול בדלילות – בלי לראות כמויות חריגות של שיער נושר. להרחבה על שבע הסיבות השכיחות ועל ההבדלים ביניהן אפשר לעיין במאמר נשירת שיער: 7 סיבות למה זה קורה.

למה השיער נעשה דליל? הסיבות המרכזיות

הסיבה השכיחה לדלילות הדרגתית: התקרחות אנדרוגנטית

התקרחות אנדרוגנטית היא הסיבה השכיחה ביותר לנשירת שיער תורשתית אצל נשים וגברים.

התהליך מתרחש בהדרגה. זקיקי שיער מסוימים נעשים קטנים יותר עם הזמן, ושלב הצמיחה שלהם מתקצר. השערות שמיוצרות מהם הופכות דקות, קצרות ופחות בולטות.

התוצאה היא לא בהכרח "קרחת" פתאומית. בשלבים הראשונים האדם עשוי פשוט להרגיש שהשיער כבר אינו מלא כפי שהיה.

איך נראית דלילות אצל נשים?

אצל נשים, אחד הסימנים הראשונים יכול להיות שביל שמתרחב או ירידה בנפח בחלק העליון והמרכזי של הקרקפת. לעיתים נשים שמות לב שהקוקו נעשה דק יותר, שהשיער "יושב שטוח" יותר או שהקרקפת נראית באור חזק.

קו השיער הקדמי יכול להישמר גם כאשר מאחוריו מתפתחת הידללות משמעותית.

להרחבה על הדפוס הנשי, על הבדיקות המקובלות ועל אפשרויות הטיפול אפשר לעיין בעמוד נשירת שיער אצל נשים.

איך נראית דלילות אצל גברים?

אצל גברים הדפוס האופייני מתחיל לעיתים קרובות בנסיגת קו השיער באזור הרקות, הידללות באזור הקודקוד או בשילוב ביניהם.

עם הזמן אזורי הדלילות יכולים להתרחב ולהתחבר.

גם במקרה הזה, זיהוי מוקדם חשוב: כאשר עדיין קיימים זקיקים פעילים, קיימות בדרך כלל יותר אפשרויות להשפיע על התהליך מאשר לאחר אובדן ממושך של שיער באזור.

שיער דליל בכל הראש – מתי זה מכוון לסיבה אחרת?

כאשר הירידה בנפח אחידה יחסית ואינה מתרכזת באזור אחד, חשוב לחשוב גם על נשירה מפושטת.

אחד המצבים המוכרים הוא Telogen Effluvium, שבו מספר גדול יחסית של שערות עובר לשלב המנוחה והנשירה בעקבות אירוע שהגוף עבר.

האירוע לא תמיד התרחש בשבוע שבו הנשירה התחילה. לעיתים יש פער של מספר חודשים ולכן אנשים אינם מקשרים בין הדברים.

אירועים אפשריים כוללים מחלה משמעותית או חום גבוה, ניתוח, לידה, ירידה משמעותית במשקל, תקופה של מתח גופני או נפשי, ולעיתים שינוי תרופתי או הורמונלי.

במצב כזה האדם עשוי להרגיש שבתוך תקופה קצרה הקוקו נהיה דק משמעותית או שכל השיער איבד מנפחו.

שיער דליל אחרי לידה

נשירת שיער לאחר לידה היא תופעה מוכרת. בזמן ההיריון שינויים הורמונליים משפיעים על מחזור השערה, ולאחר הלידה מספר גדול יותר של שערות יכול לעבור יחד לשלב הנשירה.

לכן הנשירה אינה מתחילה בהכרח מיד עם הלידה. נשים רבות מבחינות בה רק לאחר מספר חודשים.

ברוב המקרים מדובר בתהליך זמני, אך אם הדלילות ממשיכה זמן רב, מחמירה או אינה מתאימה לדפוס הצפוי, כדאי לבדוק אם נוסף גורם אחר – למשל חוסר תזונתי, בעיה הורמונלית או נטייה להתקרחות נשית שהפכה בולטת יותר בתקופה הזו. להרחבה: טיפול טבעי בנשירת שיער אחרי לידה, ולהבחנה בין נשירה אחרי לידה, נשירה הורמונלית וחוסר ברזל – איך מבדילים ביניהן.

שיער דליל בגיל המעבר

גם גיל המעבר הוא תקופה שבה נשים רבות מתחילות להבחין בשינוי בצפיפות השיער.

השינויים ההורמונליים אינם פועלים על כל אישה באותו אופן. אצל חלקן תופיע דלילות בחלק העליון של הקרקפת, אצל אחרות הירידה בנפח תהיה מפושטת יותר, ולעיתים קיימים מספר גורמים במקביל.

זו אחת הסיבות שלא נכון לייחס באופן אוטומטי כל נשירה אחרי גיל מסוים ל"גיל". להרחבה: נשירת שיער אצל נשים בגיל המעבר.

שיער דליל בקדמת הראש

דלילות בקדמת הראש יכולה לנבוע ממספר מצבים שונים.

אצל חלק מהאנשים מדובר בדפוס של התקרחות תורשתית. אצל אחרים מדובר במשיכה חוזרת ומתמשכת של השיער בעקבות קוקו הדוק, תוספות שיער או תסרוקות שיוצרות מתח קבוע על הזקיקים.

יש גם מצבים דלקתיים וסוגים של התקרחות צלקתית שמתחילים באזור קו השיער.

ומה אם הקרקפת גם מגרדת או מלאה בקשקשים?

כששיער דליל מופיע יחד עם גרד, קשקשת, אודם או תחושת גירוי, צריך לבדוק גם את הקרקפת עצמה.

לדוגמה, סבוריאה דרמטיטיס בקרקפת יכולה לגרום לקשקשת ולגרד משמעותיים. מצבים דלקתיים אחרים, זיהומים ומחלות עור של הקרקפת יכולים גם הם להופיע לצד נשירה או שבירה של השיער.

במצב כזה המטרה אינה רק "לחזק את השיער". קודם צריך להבין מה קורה בעור שעליו השיער גדל.

להרחבה על המצב ועל הטיפול בו: סבוריאה דרמטיטיס בקרקפת, ולהבחנה בין כל הסיבות האפשריות לגרד – גרד בקרקפת: 6 סיבות אפשריות.

ארבע שאלות שעוזרות להבין למה השיער מידלדל

שאלה 1: איפה הדלילות מופיעה?

שביל שמתרחב והידללות בחלק העליון של הראש אצל אישה יכולים להתאים להתקרחות נשית טיפוסית. נסיגה ברקות ובקו השיער אצל גבר מתאימה יותר לדפוס גברי.

דלילות אחידה בכל הראש יכולה לכוון לנשירה מפושטת, בעוד אזור עגול וחסר שיער דורש בירור אחר – ראו אלופציה אראטה.

שאלה 2: האם זה התחיל מהר או לאט?

תהליך שנמשך שנים שונה מאוד מדלילות שהופיעה בתוך חודשיים או שלושה.

הידללות תורשתית בדרך כלל מתקדמת בהדרגה. נשירה תגובתית יכולה להפוך לבולטת תוך תקופה קצרה יחסית.

שאלה 3: מה קרה בחודשים שלפני?

כדאי לחשוב אחורה ולא רק על השבוע האחרון.

לידה, מחלה, ניתוח, חום גבוה, ירידה משמעותית במשקל, שינוי בתרופות, שינוי הורמונלי או תקופה יוצאת דופן של עומס יכולים להיות רלוונטיים.

שאלה 4: מה מצב הקרקפת?

קרקפת שנראית רגועה לחלוטין נותנת כיוון שונה מקרקפת אדומה, מגרדת, כואבת, שומנית מאוד או מלאה בקשקשים.

הקרקפת היא חלק מהאבחון – לא רק השיער.

בדיקות ואבחון – איך מוצאים את הסיבה לשיער דליל?

אין בדיקה אחת שמסבירה כל מקרה של דלילות.

האבחון מתחיל בהיסטוריה מסודרת: מתי התחיל השינוי, האם הוא התקדם במהירות, האם קיימת נטייה משפחתית, מה קרה בחודשים שקדמו לכך, אילו תרופות נלקחות ומה מצב הבריאות הכללי.

לאחר מכן נבדקים דפוס הדלילות ומצב הקרקפת.

בהתאם לסיפור ולממצאים, רופא עשוי להחליט שיש צורך בבדיקות נוספות, למשל כדי לבדוק אנמיה, מאגרי ברזל, פעילות בלוטת התריס או גורמים אחרים. אין משמעות לביצוע רשימה אינסופית של בדיקות אצל כל אדם – הבירור צריך להיות מותאם למקרה.

כאשר קיימת נשירה פתאומית, מוקדים חסרי שיער, סימנים דלקתיים משמעותיים בקרקפת או חשד להתקרחות צלקתית, חשוב במיוחד להיבדק אצל רופא עור.

האם אפשר להחזיר נפח לשיער דליל?

התשובה תלויה בסיבה ובמצב הזקיקים.

במצבים זמניים שבהם זקיקי השיער לא נפגעו באופן קבוע, הצפיפות יכולה להשתפר לאחר שהגורם מסתיים ומחזור הצמיחה חוזר לאיזון.

בהתקרחות תורשתית מדובר בתהליך אחר. ללא טיפול הוא נוטה להתקדם, ולכן המטרה יכולה להיות להאט את ההידללות, לשמור על השיער הקיים ובמקרים מתאימים לעודד צמיחה.

לעומת זאת, כאשר נגרם נזק צלקתי לזקיקים, האפשרות להצמיח שיער מחדש מוגבלת יותר. זו אחת הסיבות לכך שאבחון מוקדם חשוב במיוחד כאשר מופיעים סימנים חריגים בקרקפת.

טיפול רפואי מקובל בשיער דליל

הטיפול אינו נקבע לפי הביטוי "שיער דליל", אלא לפי האבחנה.

חשוב במיוחד לא להתחיל תוספי תזונה, תרופות או טיפולים אגרסיביים רק משום שהשיער נראה דליל. אותו סימפטום יכול להיגרם ממנגנונים שונים לחלוטין.

רפואת שיער משלימה – איפה היא נכנסת לתמונה?

ברפואת שיער משלימה הדגש הוא על הסתכלות רחבה על האדם ולא רק על מספר השערות שנשרו השבוע.

התהליך יכול לכלול התייחסות לתזונה, לשגרת החיים, למתח, למצב הקרקפת ולגורמים נוספים שעשויים ללוות את הנשירה.

במרפאת OR Sin הטיפול נבנה באופן אישי ויכול לשלב בהתאם לצורך דיקור סיני, צמחי מרפא, תכשירים מקומיים, ליווי תזונתי וטיפולי קרקפת. לצד אלה קיימת גם אפשרות מקומית של מזותרפיה לקרקפת.

עם זאת, חשוב להבדיל בין טיפול משלים לבין אבחון רפואי. כאשר יש חשד למחלה, לחוסר תזונתי, לבעיה הורמונלית או לסוג נשירה שמחייב טיפול רפואי, הגישה המשלימה אינה מחליפה את הבירור אלא יכולה להיבנות לצדו.

למידע נוסף על שיטות הטיפול הקיימות במרפאה אפשר לעיין בעמוד נשירת שיער אצל נשים – טיפול טבעי.

תמונות של מטופלות לפני ואחרי לשיער דליל אצל אמיר קלי מומחה ברפואת עור ושיער משלימה

מה אפשר לעשות ביומיום כשמתחילים לראות דלילות?

הדבר הראשון הוא להימנע מניסוי וטעייה אגרסיבי. החלפה בלתי פוסקת של שמפו, נטילת תוספים ללא בדיקה או שימוש במספר טיפולים במקביל מקשים להבין מה באמת קורה.

במקביל, כדאי להימנע ממשיכה חזקה של השיער ומתסרוקות מתוחות לאורך שעות, להתנהל בעדינות עם שיער רטוב, לצמצם פעולות שמובילות לשבירה משמעותית, ולשמור על תזונה מספקת ולא על דיאטות קיצוניות.

אם רוצים לעקוב בצורה אובייקטיבית, אפשר לצלם את השביל, קו השיער והקודקוד אחת למספר שבועות באותה תאורה ובאותה זווית. פעמים רבות צילום עקבי מספר את הסיפור טוב יותר מהסתכלות יומיומית במראה.

מתי שיער דליל דורש בדיקה מקצועית?

כדאי לא לדחות בירור כאשר:

• הדלילות מתקדמת במהירות או הופיעה לפתע.
• נוצרו מוקדים ברורים של קרחת.
• יש כאב, אודם, פצעים או קשקשת משמעותית בקרקפת.
• יש במקביל אובדן שיער בגבות או באזורים אחרים בגוף.
• קיימים שינויים אחרים במצב הבריאותי.

גם דלילות איטית ומתמשכת מצדיקה בדיקה אם היא מפריעה או מתקדמת. במחלות שיער רבות יש משמעות לזמן שעובר לפני תחילת הטיפול.

השיער נעשה דליל ואתם לא יודעים למה?

אמיר קלי מומחה ברפואת עור ושיער משלימה מזה כ־30 שנה, מלווה מטופלים ומטופלות המתמודדים עם נשירת שיער, הידללות שיער ובעיות בקרקפת.

הטיפול במרפאת OR Sin של אמיר קלי מומחה ברפואת עור ושיער משלימה נבנה באופן אישי בהתאם לדפוס הנשירה, מצב הקרקפת, הרקע הבריאותי והגורמים האפשריים, ומשלב לפי הצורך כלים מעולם רפואת השיער המשלימה לצד בירור וטיפול רפואי כאשר הם נדרשים.

השאירו פרטים לייעוץ ובדיקת התאמה ללא עלות.

חשוב לדעת: המידע במאמר נועד לצורכי הסבר ואינו מהווה אבחנה או המלצה רפואית. נשירת שיער והידללות יכולות לנבוע ממגוון מצבים, ולכן כאשר קיים שינוי משמעותי מומלץ לבצע אבחון מתאים.

The post שיער דליל: למה זה קורה, איך מזהים את הסיבה ומה אפשר לעשות? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

תוכן עניינים

• תשובות מהירות
• למה השאלה הזאת מטרידה כל כך
• מה סטרואיד מקומי עושה בפועל
• דרגות העוצמה
• למה אותו תכשיר מתאים ליד ולא לפנים
• כמה למרוח – יחידת קצה האצבע
• כמה זמן מקובל להשתמש
• טיפול פרואקטיבי
• תופעות לוואי – מה מבוסס ומה מוגזם
• "גמילה מסטרואידים" – מה באמת ידוע
• אפשרויות מקומיות שאינן סטרואידים
• מה מצמצם את הצורך בסטרואידים לאורך זמן
• איפה רפואת עור משלימה נכנסת
• שש שאלות ששווה לשאול את רופא העור
• מתי חשוב לפנות לרופא
• שאלות ותשובות נפוצות
• נקודות מפתח לסיום

תשובות מהירות

למה השאלה הזאת מטרידה כל כך

אין תרופה בתחום העור שמעוררת יותר חשש ממשחת סטרואידים. הורים דוחים אותה, מבוגרים מורחים פחות ממה שנרשם, ורבים מפסיקים באמצע ולא מספרים לרופא.

זו לא תחושה בודדת. תופעה זו נחקרה בלמעלה מחמש־עשרה מדינות וזכתה לשם משלה בספרות הרפואית – "סטרואידופוביה". שיעורי החשש בקרב מטופלים ומטפלים עיקריים נעים במחקרים בין כ־21% לכ־84%, בהתאם לאוכלוסייה ולשיטת המדידה.

המאמר הזה לא בא לשכנע להשתמש או לא להשתמש. הוא בא לעשות סדר: מה סטרואיד מקומי באמת עושה, מה החששות המבוססים ומה פחות, ומה אפשר לעשות כדי להזדקק לו פחות לאורך זמן.

מה סטרואיד מקומי עושה בפועל

באטופיק דרמטיטיס יש דלקת כרונית בעור. הדלקת יוצרת אדמומיות, נפיחות וגרד – והגרד מוביל לגירוד, שפוגע במחסום העור ומעצים את הדלקת. כך נסגר מעגל שמזין את עצמו.

הסטרואיד המקומי חותך את המעגל הזה בנקודה אחת: הוא מדכא את התגובה הדלקתית. התוצאה היא ירידה מהירה יחסית באדמומיות ובגרד, ובכך גם עצירה של הגירוד ושל הנזק המתמשך.

וכאן נמצאת הנקודה המרכזית להבנה: הסטרואיד עוצר את ההתלקחות הנוכחית. הוא אינו משנה את מחסום העור החלש, אינו מסלק את הטריגרים ואינו משנה את הנטייה החיסונית. לכן, כשהמצב חוזר לאחר סיום הטיפול – זו אינה עדות לכישלון התרופה, אלא לכך שהסיבה נשארה במקומה.

המשמעות המעשית היא שניהול המחלה לאורך שנים דורש שתי שכבות במקביל: מענה מהיר להתלקחות, ולצידו עבודה שוטפת על מה שמאפשר לה לחזור. להרחבה על הגישה ארוכת הטווח ועל טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס.

לא כל משחת סטרואידים היא אותו דבר – דרגות עוצמה

תכשירי סטרואידים מקומיים מדורגים לפי עוצמה, ורוב אי ההבנות סביבם נובעות מכך שאנשים מתייחסים אליהם כאל קבוצה אחת. ההבדל בין תכשיר חלש לתכשיר חזק במיוחד הוא הבדל של סדרי גודל.

הרשימה מובאת לצורך התמצאות בלבד. בחירת התכשיר, העוצמה והמינון נעשית על ידי רופא עור בהתאם לגיל, לאזור בגוף ולחומרת המצב.

למה אותו תכשיר מתאים ליד ולא לפנים

עובי העור משתנה דרמטית בין אזורי הגוף, ואיתו גם כמות החומר שנספגת. עור העפעף דק פי כמה מעור כף היד. לכן אותו תכשיר בדיוק ייספג באופן שונה לחלוטין בשני המקומות.

כפות הידיים הן מקרה מיוחד: העור שם הוא העבה ביותר בגוף, ולכן דווקא שם נדרשים לעיתים תכשירים חזקים יותר – בעוד שבפנים אותו תכשיר היה בעייתי. בנוסף, אקזמה בידיים היא מהמצבים שפוגעים ביותר בתפקוד היומיומי ובעבודה, ולכן היא דורשת התייחסות נפרדת. להרחבה על טיפול טבעי לאקזמה בידיים.

כמה למרוח – היחידה שכמעט אף אחד לא מכיר

"שכבה דקה" היא הנחיה עמומה, וכל אחד מבין אותה אחרת. ברפואת עור קיימת יחידת מדידה מעשית לכך: יחידת קצה האצבע.

יחידה אחת היא כמות המשחה שנסחטת מהשפופרת לאורך קצה האצבע המורה – מהקצה ועד הקפל הראשון. יחידה כזו מכסה בערך שני אחוזים משטח הגוף של מבוגר, ושוקלת כחצי גרם. לצורך המחשה, מריחה של הפנים והצוואר דורשת בערך שתיים וחצי יחידות.

כמה זמן מקובל להשתמש

זו השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה תלויה כמעט לחלוטין בעוצמת התכשיר. לפי הנחיות מקובלות ברפואת המשפחה והעור:

זהו טווח כללי בלבד. הרופא המטפל מתאים אותו לאזור בגוף, לגיל ולחומרת המצב, ולעיתים קרובות קובע משך קצר בהרבה. חשוב לא פחות: אם התכשיר אינו מביא שיפור תוך שבוע עד שבועיים, זו סיבה לחזור לרופא – לא סיבה להמשיך.

הגישה שרוב האנשים לא שמעו עליה: טיפול פרואקטיבי

הדפוס המוכר הוא תגובתי: מחכים להתלקחות, מורחים עד שהיא נרגעת, מפסיקים לגמרי, ומחכים לבאה.

קיימת גישה נוספת שנחקרה בשנים האחרונות ומכונה טיפול פרואקטיבי או "טיפול סוף שבוע": לאחר שהאזור נרגע לגמרי, ממשיכים למרוח כמות קטנה פעמיים בשבוע בדיוק על אותם מקומות שנוטים להתלקח – גם כשהם נראים תקינים. סקירות שיטתיות מצאו שגישה זו עשויה להפחית את שיעור ההתלקחויות החוזרות.

התוצאה, אצל חלק מהמטופלים, היא פרדוקסלית לכאורה: פחות סטרואיד בסך הכול לאורך שנה, לא יותר. הגישה אינה מתאימה לכולם והיא נקבעת על ידי רופא – אבל שווה לשאול עליה.

תופעות לוואי – מה מבוסס ומה מוגזם

הצגה הוגנת של הנושא דורשת הפרדה בין תופעות מקומיות שכיחות יחסית לבין תופעות מערכתיות נדירות.

תופעות מקומיות

• דילול העור – התופעה המוכרת והנפוצה ביותר. קשורה לשימוש ממושך, לעוצמה גבוהה ולאזורים בעלי עור דק.
• סימני מתיחה – שכיחים יותר בקפלים ובאזורים שנמצאים תחת כיסוי.
• הרחבת כלי דם קטנים ואדמומיות מתמשכת, בעיקר בפנים.
• פריחה סביב הפה או פריחה דמוית אקנה.
• שינויי פיגמנטציה מקומיים ועיכוב בריפוי פצעים.
• החמרה של זיהומים קיימים בעור.

תופעות מערכתיות

ספיגה משמעותית למחזור הדם, עד כדי השפעה על מערכת ההורמונים או על קצב הגדילה אצל ילדים, נחשבת נדירה בשימוש מקומי מפוקח. הסיכון עולה בשילוב של כמה גורמים יחד: תכשיר חזק, שטח גוף גדול, שימוש ממושך מאוד, כיסוי או חיתול, וגיל צעיר.

הפרופורציה חשובה: אותם גורמי סיכון מופיעים כמעט תמיד יחד עם שימוש לא מפוקח ומתמשך. הם אינם מתארים את המצב של אדם שקיבל מרשם לשבועיים והשתמש לפי ההנחיה. בדיוק כאן נמצא הפער בין החשש המבוסס לבין החרדה – וגם הסיבה שהפסקה עצמאית של טיפול היא לרוב הצעד הפחות נכון.

"גמילה מסטרואידים" – מה באמת ידוע

בשנים האחרונות עלה לדיון מצב המכונה תסמונת גמילה מסטרואידים מקומיים, או "תסמונת העור האדום". מדובר בתגובה שמתוארת לאחר הפסקה פתאומית של שימוש ממושך בתכשירים בעוצמה בינונית עד גבוהה.

מה שמתואר בספרות: אדמומיות נרחבת, תחושת שריפה וכאב בעור – יותר מגרד – קילוף ונפיחות. שני הסימנים העקביים ביותר הם אדמומיות וכאב עורי, וזה מה שמבדיל אותה מהתלקחות אטופית רגילה, שבה הגרד הוא התסמין המוביל.

הדפוס שמתואר לרוב לפניה: לפחות כשלושה חודשים של שימוש רצוף בתכשירים בעוצמה בינונית עד גבוהה, לעיתים קרובות באזורים רגישים כמו הפנים, ובמקרים רבים ללא פיקוח רפואי ובזמינות ללא מרשם.

מה שעדיין לא ידוע: השכיחות המדויקת אינה ברורה, אין הגדרה אבחנתית מוסכמת לחלוטין, ואין טיפול מבוסס. תיאורי החלמה בספרות נעים בין חודשים לשנים.

אפשרויות מקומיות שאינן סטרואידים

קיימות משפחות תרופות מקומיות שאינן סטרואידים, ומשמשות לעיתים במקומות שבהם השימוש בסטרואיד בעייתי – בעיקר בפנים, בעפעפיים ובקפלים, או כשנדרש טיפול ממושך.

• מעכבי קלצינאורין מקומיים – משמשים בין השאר לאזורים רגישים ולטיפול תחזוקה. אינם גורמים לדילול העור.
• תכשירים מקומיים חדשים יותר ממשפחות אחרות, שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות.
• טיפול באור, בפיקוח מרפאת עור.
• במצבים בינוניים עד קשים – תרופות מערכתיות, כולל תרופות ביולוגיות.

לכל אחת מהאפשרויות מאפיינים, יתרונות ומגבלות משלה. ההתאמה נעשית על ידי רופא עור בלבד.

מה באמת מצמצם את הצורך בסטרואידים לאורך זמן

אם הסטרואיד מטפל בהתלקחות ולא בנטייה – השאלה המעשית היא מה כן מטפל בנטייה. כאן נמצא רוב המרחב שאינו תרופתי, והוא נשען על שלושה צירים.

שווה לומר מראש: התמונה שונה בין גיל לגיל. אצל ילדים המוקד הוא לרוב מניעת התלקחויות ושמירה על שינה תקינה, ואצל מבוגרים נכנסים לתמונה גם עבודה, חשיפות סביבתיות ועומס נפשי מתמשך. להרחבה על המאפיינים ועל אסתמה של העור אצל מבוגרים.

ציר ראשון: מחסום העור

מריחת לחות עקבית, פעמיים ביום, גם בתקופות רגיעה – לא רק בהתלקחות. מקלחות קצרות ופושרות, סבון עדין ומינימלי, ומריחה תוך דקות ספורות מהיציאה מהמקלחת כשהעור עדיין לח. זהו המרכיב הכי פחות זוהר וגם הכי משפיע.

ציר שני: טריגרים אישיים

לכל אדם קבוצה שונה. יובש ואוויר קר, חום והזעה, בדים מסוימים, חומרי ניקוי, קרדית אבק, ואצל חלק גם מזונות מסוימים. יומן קצר של התלקחויות לאורך חודשיים מגלה לרוב יותר מכל בדיקה. בכל הנוגע למזון, חשוב לומר שאין מקום לצמצום תזונתי גורף – להרחבה על העקרונות ועל תזונה לילדים עם אטופיק דרמטיטיס.

ציר שלישי: המצב הכללי

לחץ נפשי ושינה לקויה הם מהטריגרים המשמעותיים ביותר להתלקחות אטופית, והם גם הכי פחות מטופלים. הם אינם גורמים למחלה – אך משפיעים ישירות על עוצמת הגרד ועל תדירות ההתלקחויות. הרחבה על הקשר הזה במאמר כשהחרדה פוגשת את העור.

איפה רפואת עור משלימה נכנסת לתמונה

הגישה של רפואת עור משלימה אינה מתחרה בסטרואיד ואינה מבקשת להחליף אותו. היא ניגשת לשאלה השנייה – זו שהסטרואיד לא נועד לענות עליה: מה מאפשר להתלקחות לחזור.

מטרת הטיפול היא להאריך את תקופות הרגיעה ולהפחית את התדירות והעוצמה של ההתלקחויות. ככל שההתלקחויות נדירות וקלות יותר, כך גם הצורך בטיפול חריף פוחת – וזו הדרך הבטוחה להפחית שימוש בסטרואידים: לא על ידי הפסקה, אלא על ידי כך שפשוט צריך אותם פחות.

הבהרה חשובה: אין לשנות או להפסיק טיפול תרופתי קיים על סמך מאמר, ואין לראות בטיפול משלים תחליף לאבחון ולטיפול רפואי. במצב חריף, נרחב או מלווה בזיהום – טיפול רפואי הוא הכרחי.

שש שאלות ששווה לשאול את רופא העור

רוב האנשים יוצאים מהחדר עם מרשם ובלי תשובות. אלה השאלות שהופכות את המרשם למובן:

• באיזו דרגת עוצמה התכשיר שנרשם לי?
• על אילו אזורים מותר למרוח אותו – ועל אילו לא?
• כמה למרוח בפועל, ובאיזו תדירות?
• למשך כמה ימים או שבועות, ומתי לחזור לבדיקה?
• מה עושים כשההתלקחות נרגעת – מפסיקים לגמרי, או ממשיכים בתחזוקה?
• האם יש חלופה שאינה סטרואיד שמתאימה לאזור הזה?

מתי חשוב לפנות לרופא

• כשאין שיפור אחרי שבוע עד שבועיים של שימוש לפי ההנחיה.
• כשההתלקחויות חוזרות בתדירות גוברת או דורשות תכשיר חזק יותר בכל פעם.
• כשמופיעים סימני זיהום: הפרשה, קרום צהבהב, חום או כאב גובר.
• כשמופיעה תחושת שריפה או כאב בעור במקום הגרד המוכר.
• כשהעור באזור המטופל נראה דק, שקוף או מסומן בפסים.
• כשמדובר בתינוק או בילד קטן והשימוש נמשך מעבר לתקופה שנקבעה.

שאלות ותשובות נפוצות

רוצים להתלקח פחות – ולא רק לכבות התלקחויות?

אמיר קלי, מומחה ברפואת עור משלימה, מלווה מטופלים ומטופלות עם אטופיק דרמטיטיס ומחלות עור דלקתיות כרוניות – ילדים ומבוגרים. הטיפול משלב דיקור, צמחי מרפא, תכשירים טבעיים וליווי תזונתי, ונבנה באופן אישי לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו.

להשארת פרטים לשיחת בירור והתאמה – ללא עלות.

The post סטרואידים מקומיים לאטופיק דרמטיטיס: מתי, כמה זמן, ומה החשש appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

תוכן עניינים

• תשובות מהירות על אקזמה
• מה חשוב לדעת לפני שמתחילים
• מהי אקזמה – ולמה זו לא מחלה אחת
• ארבעת הסוגים הנפוצים במבט אחד
• אקזמה אטופית
• אקזמת מגע
• אקזמה דיסהידרוטית
• אקזמה נומולרית
• סוגים נוספים שכדאי להכיר
• איך מבדילים בפועל – ארבע שאלות
• מה משותף לכל הסוגים
• טיפול רפואי מקובל
• רפואת עור משלימה – הגישה הטבעית
• שגרת תחזוקה
• מתי חשוב לפנות לאבחון מקצועי
• שאלות ותשובות נפוצות
• נקודות מפתח לסיום

תשובות מהירות על אקזמה

מהי אקזמה – ולמה זו לא מחלה אחת

"אקזמה" איננה אבחנה יחידה אלא שם כולל לקבוצה של מחלות עור דלקתיות. המונח מתאר תמונה קלינית – עור אדום, יבש, מגרד ולעיתים מקושקש או לח – ולא גורם אחד.

אפשר לחשוב על זה כמו על "כאב ראש". מיגרנה, כאב ראש מתחי וכאב שנובע מסינוסים – כולם כאבי ראש, אבל כל אחד נובע ממנגנון אחר ודורש טיפול אחר. מי שמטפל בכולם באותה כדורית, יקבל הקלה זמנית בלבד.

המכנה המשותף לכל סוגי האקזמה הוא פגיעה במחסום העור – השכבה החיצונית שתפקידה לשמור על לחות מבפנים ולחסום חומרים מבחוץ. כשהמחסום נפגע נוצרת שרשרת: העור מאבד לחות, חומרים מגרים חודרים פנימה, מתפתחת דלקת, הדלקת מייצרת גרד, הגירוד פוגע במחסום עוד יותר – וכך המעגל נסגר על עצמו.

ההבדל בין הסוגים הוא בשאלה מה פתח את המעגל הזה מלכתחילה. וכאן בדיוק נמצא ההבדל בטיפול.

ארבעת הסוגים הנפוצים במבט אחד

1. אקזמה אטופית – אטופיק דרמטיטיס, או "אסתמה של העור"

זהו הסוג השכיח ביותר, וזה שרוב האנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים "אקזמה". שלושת השמות – אקזמה אטופית, אטופיק דרמטיטיס ואסתמה של העור – מתייחסים בדיוק לאותה מחלה. "אסתמה של העור" הוא כינוי עממי ישראלי, לא מונח רפואי.

איך מזהים

• מתחילה לרוב בינקות או בילדות המוקדמת, ולעיתים נמשכת לבגרות.
• המיקום משתנה עם הגיל: אצל תינוקות בעיקר בפנים, בלחיים ובקרקפת; אצל ילדים ומבוגרים בעיקר בקפלים – פנים המרפק, מאחורי הברך, הצוואר, העפעפיים והידיים.
• העור יבש באופן בסיסי, גם כשאין התלקחות.
• לאורך זמן העור באזורים שמגרדים אותם מתעבה ומקבל מרקם מחוספס.

התמונה הקלינית, הטריגרים ואופן הטיפול שונים מאוד בין גיל לגיל, ולכן נהוג להתייחס אליהם בנפרד. להרחבה על המאפיינים ועל אסתמה של העור אצל תינוקות ועל אסתמה של העור אצל מבוגרים.

מה עומד מאחורי זה

רקע גנטי שמוביל למחסום עור חלש מלידה, יחד עם מערכת חיסון שנוטה להגיב בעוצמה יתרה. לכן היא מופיעה לעיתים קרובות יחד עם אסתמה, נזלת אלרגית או אלרגיות למזון – צירוף שמכונה "הרקע האטופי".

טריגרים שכיחים

יובש ואוויר קר, סבונים ותכשירי ניקוי, חום והזעה, לחץ נפשי, קרדית אבק הבית, בדים מגרים כמו צמר, ומחלות חום.

מכיוון שמדובר במצב כרוני שנמשך שנים, הטיפול בו נבנה כתהליך ארוך טווח ולא כמענה חד-פעמי להתלקחות. הרחבה על הגישה, על שלבי הטיפול ועל טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס.

2. אקזמת מגע – כשהעור מגיב למשהו חיצוני

אקזמת מגע מתפתחת כתגובה לחומר שנגע בעור. היא מתחלקת לשתי צורות שנראות דומות אך נובעות ממנגנונים שונים לגמרי – והבחנה ביניהן משנה את הטיפול.

אקזמת מגע גירויית

הצורה השכיחה יותר. אין כאן אלרגיה כלל – אלא נזק ישיר לעור מחומר שפוגע במחסום, לרוב בחשיפה חוזרת ומצטברת. סבונים, חומרי ניקוי, חומרי חיטוי, ממסים, ואפילו מים בלבד בעבודה רטובה ממושכת.

שכיחה במיוחד בעיסוקים מסוימים: עובדי ניקיון, ספרים, אנשי מקצועות הבריאות, עובדי מטבח ומזון, ובעלי מקצוע בבנייה. התחושה היא לעיתים יותר צריבה ויובש מאשר גרד.

אקזמת מגע אלרגית

כאן מדובר בתגובה אלרגית של ממש, מסוג מושהה. הגוף נדרש קודם להיחשף לחומר ולפתח כלפיו רגישות – ורק אז, בחשיפות הבאות, מופיעה התגובה. מאפיין חשוב: התגובה מופיעה לרוב 24 עד 72 שעות אחרי המגע, ולכן קשה לקשר בינה לבין הגורם.

האלרגנים השכיחים: ניקל (תכשיטים, אבזמים, כפתורי מכנסיים, מכשירי טלפון), בשמים וריחנים, חומרים משמרים בקוסמטיקה ובמגבונים לחים, צבעי שיער, מאיצי גומי, ותכשירים אנטיביוטיים מקומיים.

הסימן שמסגיר אקזמת מגע

גבולות חדים. בעוד אקזמה אטופית "נמסה" לתוך העור סביבה, אקזמת מגע מציירת את צורת החפץ: טבעת סביב האצבע, פס במקום השעון, כתם מתחת לתכשיט, אודם בדיוק בקו החגורה, או אדמומיות בעפעפיים אצל מי שנוגע בפנים בידיים.

3. אקזמה דיסהידרוטית – שלפוחיות בכפות הידיים והרגליים

סוג מובחן מאוד, שקל לזהות ברגע שיודעים מה מחפשים. שמו הנוסף הוא פומפוליקס, ובעברית נכתב לעיתים גם "אקזמה דיסידרוטית".

שתי הצורות שתוארו עד כה – אקזמת מגע והאקזמה הדיסהידרוטית – הן הסיבות השכיחות ביותר לאקזמה שמופיעה בכפות הידיים, וזהו האזור שפוגע ביותר בתפקוד היומיומי ובעבודה. להרחבה על טיפול טבעי לאקזמה בידיים.

איך מזהים

• שלפוחיות קטנות מאוד, עמוקות בעור, שנראות כמו גרגרי טפיוקה מתחת לפני השטח.
• המיקום אופייני וקבוע: כפות הידיים, צידי האצבעות וכפות הרגליים.
• הגרד עז במיוחד – לעיתים קודם להופעת השלפוחיות.
• לאחר כשלושה עד ארבעה שבועות השלפוחיות מתייבשות, והעור מתקלף ולעיתים נסדק וכואב.
• נוטה לחזור במחזורים, לעיתים בעונות מסוימות.

טריגרים שכיחים

לחץ נפשי הוא מהבולטים. אליו מצטרפים חום והזעה, עבודה ממושכת עם ידיים רטובות, ורגישות למתכות – בעיקר ניקל וקובלט. לעיתים ההתפרצות קשורה לזיהום פטרייתי במקום אחר בגוף.

4. אקזמה נומולרית – הכתמים העגולים

השם נגזר מהמילה הלטינית למטבע, וזה בדיוק המראה: כתמים עגולים או סגלגלים, מוגדרים היטב, בקוטר של סנטימטר ועד עשרה סנטימטרים. בעברית מכונה גם אקזמה דיסקואידית או מטבעית.

איך מזהים

• כתמים עגולים עם גבול ברור, לרוב כמה כתמים במקביל.
• מופיעים בעיקר בזרועות, בשוקיים, בידיים ובגו.
• בשלב הפעיל הכתמים עשויים להפריש נוזל ולהגליד.
• מגרדים מאוד, ולעיתים צורבים.
• נוטים לחזור שוב ושוב באותם מקומות.

מה מעורר אותה

לרוב מופיעה על רקע עור יבש מאוד, במיוחד בחורף. גורמים נוספים: פציעה מקומית כמו עקיצה, שריטה או כווייה קלה, מים חמים מאוד, סבונים מגרים, ובדים מחוספסים.

גם ההבחנה מפסוריאזיס חשובה: בפסוריאזיס הקשקש עבה, כסוף ויבש, ומופיע בעיקר על מרפקים וברכיים; באקזמה נומולרית העור לח יותר, מגליד, ומגרד הרבה יותר. ההבדל אינו סמנטי – מדובר במחלות שונות עם גישה טיפולית שונה, ולהרחבה כדאי לעיין בעמוד טיפול טבעי בפסוריאזיס.
הבחנה נוספת ששווה להכיר: כתמים בהירים או כהים שמופיעים בעיקר בקיץ על הגב, החזה והכתפיים, ומתקלפים בקלות בגירוד קל, מתאימים יותר לפטריית שמש — זיהום שטחי שכיח שקל לבלבל בינו לבין אקזמה נומולרית, אך הטיפול בו שונה לחלוטין.

סוגים נוספים שכדאי להכיר

מבין הארבעה, דרמטיטיס סבוראית היא השכיחה ביותר, והיא גם הסיבה הנפוצה לקשקשים שמנוניים ולגרד מתמשך בקרקפת – מצב שרבים מתייחסים אליו כאל "סתם קשקשים". להרחבה על התסמינים ועל סבוריאה בקרקפת.

איך מבדילים בפועל – ארבע שאלות שמצמצמות את התמונה

אבחנה סופית נקבעת על ידי רופא עור. עם זאת, ארבע השאלות הבאות עוזרות להבין לאיזה כיוון הדברים נוטים, ולהגיע לפגישה עם מידע מסודר.

שאלה 1: איפה זה מופיע?

קפלי מרפק וברך מכוונים לאקזמה אטופית. כפות ידיים וצידי אצבעות מכוונים לדיסהידרוטית. אזור מוגדר שנחשף לחומר מכוון לאקזמת מגע. שוקיים וזרועות בכתמים עגולים מכוונים לנומולרית.

שאלה 2: מה צורת הגבולות?

גבול חד וגיאומטרי, שמשרטט צורת חפץ, מכוון כמעט תמיד לאקזמת מגע. גבול מטושטש שנמסך לעור הסביבה מכוון לאקזמה אטופית. גבול עגול וברור מכוון לנומולרית.

שאלה 3: מה קרה ממש לפני?

תכשיט חדש, קרם חדש, שינוי בחומרי ניקוי, עבודה חדשה, נסיעה – כל אלה מכוונים לאקזמת מגע. תקופת לחץ נפשי, חום או הזעה מוגברת מכוונים לדיסהידרוטית. חורף יבש או פציעה קטנה מכוונים לנומולרית.

שאלה 4: מה קורה כשמפסיקים את החשיפה?

שיפור ברור בחופשה או בסוף שבוע, והחמרה בחזרה לעבודה – זהו סימן חזק לאקזמת מגע תעסוקתית. מצב שנשאר יציב ללא קשר לסביבה מכוון לאקזמה אטופית.

מה משותף לכל הסוגים – ולמה זה הבסיס לכל טיפול

בכל אחד מהסוגים, מחסום העור פגוע. זו הסיבה שלמרות ההבדלים, יש בסיס טיפולי אחד שמשותף לכולם: שיקום המחסום ושבירת מעגל הגרד גירוד.

ההבדל הוא בשכבה שמעל הבסיס. באקזמת מגע צריך להסיר את הגורם. באקזמה אטופית צריך לנהל דלקת כרונית לאורך שנים. בדיסהידרוטית צריך לטפל גם בסטרס ובהזעה. בנומולרית צריך להשקיע במיוחד ביובש ולשלול זיהום.

טיפול רפואי מקובל – מה נהוג בכל סוג

הטיפול הרפואי נקבע על ידי רופא עור, בהתאם לסוג, לחומרה ולגיל. הסקירה כאן היא לצורך התמצאות בלבד ואינה מהווה המלצה.

רפואת עור משלימה – הגישה הטבעית לסוגי האקזמה

רפואת עור משלימה ניגשת לאקזמה משאלה מעט אחרת: לא רק כיצד להרגיע את ההתלקחות הנוכחית, אלא מה מאפשר לה לחזור. הטיפול מכוון להרגעת הדלקת מצד אחד, ולחיזוק החוסן של העור ושל הגוף מצד שני – כדי להאריך את תקופות הרגיעה.

חשוב לומר זאת בפירוש: הגישה המשלימה אינה תחליף לאבחנה של רופא עור, ואינה מתאימה לכל מצב. היא נבנית לצד הרפואה המקובלת, ולא במקומה. במצבים חריפים או נרחבים, טיפול רפואי הוא הכרחי.

ארבעת מרכיבי הטיפול

מה מתאים לאיזה סוג

שגרת תחזוקה שנכונה כמעט לכל סוג

• מקלחת קצרה במים פושרים, לא חמים. מים חמים מסירים שומנים טבעיים ומחמירים את היובש.
• סבון עדין ללא ריחנים, ורק במקומות שבאמת צריך.
• לייבש בטפיחות ולא בשפשוף, ולמרוח תכשיר לחות תוך דקות ספורות מהיציאה מהמקלחת – כשהעור עדיין לח.
• למרוח לחות פעמיים ביום גם בתקופות רגיעה, ולא רק בהתלקחות. זו הנקודה שבה רוב האנשים מוותרים, וזו בדיוק הסיבה שהמצב חוזר.
• להעדיף בדים נושמים כמו כותנה, ולהימנע ממגע ישיר של צמר עם העור.
• לגזור ציפורניים קצר – במיוחד אצל ילדים – כדי להקטין את הנזק מגירוד לילי.
• לשים לב לשינויים בשגרה: מוצר חדש, עונה חדשה, מקום עבודה חדש. יומן קצר של התלקחויות עוזר יותר מכפי שנדמה.

מתי חשוב לפנות לאבחון מקצועי

• כשהאבחנה לא ברורה, או כשהטיפול הקיים לא מביא שיפור אחרי מספר שבועות.
• כשמופיעים סימני זיהום: הפרשה מוגלתית, קרום צהבהב, חום או כאב גובר.
• כשהגרד מפריע לשינה או לתפקוד היומיומי.
• כשהאקזמה מופיעה בידיים ופוגעת ביכולת לעבוד.
• כשיש חשד לאקזמת מגע ולא ברור מה הגורם – כאן בדיקת טלאים היא הכלי המדויק.
• אצל תינוקות וילדים, כשההתלקחויות תכופות או משפיעות על שינה, אכילה או גדילה.

שאלות ותשובות נפוצות

רוצים לדעת באיזה סוג מדובר ומה מתאים לו?

אמיר קלי, מומחה ברפואת עור משלימה, מלווה מטופלים ומטופלות עם מחלות עור דלקתיות כרוניות – ילדים ומבוגרים. הטיפול משלב דיקור, צמחי מרפא, תכשירים טבעיים וליווי תזונתי, ונבנה באופן אישי לצד הטיפול הרפואי.

להשארת פרטים לשיחת בירור והתאמה – ללא עלות.

חשוב לדעת: אין לראות את הכתוב במאמר זה כהמלצה רפואית או כתחליף לאבחון. אבחנה של סוג האקזמה והתאמת טיפול

The post סוגי אקזמה: איך מזהים כל סוג – ולמה זה משנה לטיפול appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

למרות שמדובר במצב כרוני, טיפול נכון באטופיק דרמטיטיס יכול להפחית משמעותית את הגרד, לשפר את מראה העור ולהאריך את תקופות הרגיעה. המטרה אינה רק להרגיע את ההתלקחות הנוכחית, אלא לבנות תוכנית טיפול ותחזוקה שתאפשר שליטה טובה במחלה לאורך זמן.

בקליניקה של אמיר קליי, מומחה לטיפול טבעי בבעיות עור, ניתן להתאים טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס באופן אישי שמטרתו להפחית את תדירות ההתלקחויות, להרגיע את העור ולשפר את איכות החיים לאורך זמן.

תשובות מהירות על אטופיק דרמטיטיס

מהי אטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis), המכונה גם אסתמה של העור או אקזמה אטופית, היא מחלת עור דלקתית כרונית הנגרמת משילוב של נטייה גנטית, פעילות מוגברת של מערכת החיסון ופגיעה במחסום ההגנה הטבעי של העור.

כאשר מחסום העור נפגע, הוא מאבד לחות בקלות רבה יותר, ולכן העור נעשה יבש, רגיש ופגיע יותר לגירויים חיצוניים, אלרגנים וחיידקים.

המחלה שכיחה בעיקר אצל תינוקות וילדים, אך יכולה להופיע גם אצל בני נוער ומבוגרים. אצל רבים מהמטופלים קיימת גם נטייה למחלות אלרגיות נוספות כמו אסתמה ונזלת אלרגית.

התסמינים השכיחים של אטופיק דרמטיטיס

התסמינים משתנים בין אדם לאדם, אך בדרך כלל כוללים:

• גרד עז ולעיתים בלתי פוסק
• עור יבש מאוד
• אדמומיות
• פריחה
• קילוף
• סדקים בעור
• עיבוי של העור בעקבות גירוד ממושך
• הפרשת נוזלים בהתלקחות חריפה
• הפרעות שינה כתוצאה מהגרד

חומרת התסמינים באטופיק דרמטיטיס

אצל תינוקות הפריחה מופיעה לרוב בלחיים ובפנים, ואילו אצל ילדים ומבוגרים היא שכיחה בעיקר בקפלי המרפקים, הברכיים, הצוואר, כפות הידיים והפנים.

למה אטופיק דרמטיטיס חוזרת?

אחד המאפיינים המרכזיים של אטופיק דרמטיטיס הוא הנטייה שלה לחזור שוב ושוב.

גם כאשר העור נראה תקין, לעיתים קיימת דלקת סמויה ופגיעה במחסום העור. כאשר מפסיקים את הטיפול מיד לאחר השיפור, הסיכון להתלקחות חדשה עולה.

לכן טיפול נכון מורכב משני שלבים:

• שלב הרגעה – להפחתת הדלקת, הגרד והאדמומיות.
• שלב תחזוקה – שמירה על מחסום העור והפחתת הסיכון להתלקחויות עתידיות.

מה המטרה של הטיפול באטופיק דרמטיטיס?

המטרה בטיפול אינה רק להקל על הגרד באופן זמני, אלא ליצור שליטה טובה במחלה לאורך זמן.

מטרות הטיפול כוללות:

• להפחית את הדלקת
• להקל על הגרד
• לשקם את מחסום העור
• להפחית את מספר ההתלקחויות
• לשפר את איכות השינה
• להפחית את הסיכון לזיהומים
• לשמור על עור רגוע לאורך זמן

גורמים שעלולים להחמיר אטופיק דרמטיטיס

התלקחות של אטופיק דרמטיטיס יכולה להיות קשורה לשילוב של מספר גורמים:

• יובש של העור
• מזג אוויר קר ויבש
• חום והזעה
• מתח נפשי
• סבונים חזקים
• מוצרי טיפוח המכילים בישום
• אבק
• קרדית האבק
• פרוות בעלי חיים אצל חלק מהאנשים
• גירוד ממושך
• זיהומים בעור

טריגרים נפוצים וכיצד להפחית אותם

ככל שמזהים את הגורמים האישיים שמחמירים את המחלה, כך ניתן להפחית את הסיכון להתלקחויות.

טיפול רפואי באטופיק דרמטיטיס

כאשר המחלה פעילה, טיפול רפואי מסייע להפחית את הדלקת ולהקל על התסמינים.

טיפולים רפואיים נפוצים

• קרמים ומשחות סטרואידליים
• משחות שאינן סטרואידליות ממשפחת מעכבי קלצינאורין
• קרמי לחות טיפוליים
• אנטיהיסטמינים במקרים מסוימים
• פוטותרפיה
• תרופות ביולוגיות במקרים בינוניים וקשים
• תרופות סיסטמיות במצבים חמורים

מתי טיפול רפואי חשוב במיוחד?

טיפול רפואי מומלץ כאשר מופיעים:

• גרד חזק
• כאב משמעותי
• זיהום בעור
• פגיעה בשינה
• התלקחויות חוזרות
• מצב שאינו משתפר למרות טיפול ביתי

טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס

לצד הטיפול הרפואי, טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס יכול להשתלב כחלק מגישה משלימה שמטרתה לתמוך בעור לאורך זמן.

אפשרויות טיפול טבעי נפוצות כוללות:

• צמחי מרפא בהתאמה אישית
• אלוורה
• שיבולת שועל קולואידית
• דיקור סיני
• ייעוץ תזונתי
• הפחתת מתח
• שמנים טיפוליים המתאימים לעור רגיש

טיפול טבעי אינו מחליף טיפול רפואי כאשר המחלה פעילה או חמורה, אך אצל חלק מהמטופלים הוא עשוי להשתלב כחלק מתוכנית תחזוקה.

טיפול רפואי מול טיפול טבעי

למה הרבה טיפולים עוזרים רק לזמן קצר?

מטופלים רבים חווים שיפור זמני בלבד ולאחר מכן המחלה חוזרת.

הסיבות השכיחות לכך הן:

• הפסקת הטיפול מיד לאחר השיפור
• אי שימוש קבוע בקרם לחות
• חזרה לגורמים המחמירים
• שימוש במוצרים שאינם מתאימים לעור רגיש
• חוסר עקביות בטיפול
• תוכנית טיפול שאינה מותאמת לחומרת המחלה

איך שומרים על שיפור לאורך זמן?

השלב החשוב ביותר בטיפול הוא התחזוקה.

עקרונות חשובים

• למרוח קרם לחות מדי יום
• להשתמש במוצרי רחצה עדינים
• להימנע ממקלחות ארוכות וחמות
• לטפל בהתלקחות מוקדם ככל האפשר
• לזהות טריגרים אישיים
• להפחית גירוד
• להמשיך בשגרת הטיפול גם לאחר השיפור

טיפים יומיומיים

• מקלחות קצרות במים פושרים
• מריחת קרם לחות מיד לאחר הרחצה
• בגדי כותנה רכים
• הימנעות מצמר ובדים מחוספסים
• שמירה על לחות בבית
• גזירת ציפורניים
• פעילות גופנית וניהול מתח

אסטרטגיית טיפול מומלצת

האם אפשר להגיע לרגיעה ממושכת?

ברוב המקרים כן.

למרות שאטופיק דרמטיטיס היא מחלה כרונית, מטופלים רבים מצליחים בעזרת רפואת עור משלימה להגיע לתקופות ארוכות שבהן העור רגוע כמעט לחלוטין. שילוב של טיפול מותאם, תחזוקה עקבית והימנעות מטריגרים יכול להפחית משמעותית את מספר ההתלקחויות ולשפר את איכות החיים.

מתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי?

מומלץ לפנות לרופא עור כאשר מופיעים:

• התלקחות שאינה משתפרת
• זיהום בעור
• הפרשת מוגלה
• כאב משמעותי
• גרד שפוגע בשינה
• שטחי עור נרחבים המעורבים
• צורך תכוף במשחות סטרואידליות
• פגיעה משמעותית באיכות החיים

שאלות ותשובות נפוצות על אטופיק דרמטיטיס

The post אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור, אקזמה): איך מטפלים נכון ואיך שומרים על שיפור ושקט לאורך זמן? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

למרות שמדובר במצב כרוני עם נטייה לחזור, טיפול באטופיק דרמטיטיס יכול להביא לשיפור משמעותי מאוד. המטרה אינה רק להרגיע את העור לכמה ימים, אלא לבנות גישה נכונה שתעזור להפחית גרד, לשקם את מחסום העור, לצמצם התלקחויות ולשמור על עור רגוע ונעים יותר לאורך זמן.

ברוב המקרים, הדרך היעילה ביותר היא טיפול משולב: מצד אחד טיפול שמרגיע את ההתלקחות הפעילה, ומצד שני שגרת תחזוקה יומיומית שמטרתה לשמור על העור גם בתקופות רגועות יותר. התאמה אישית, עקביות וזיהוי גורמים שמחמירים את המצב הם חלק חשוב מהצלחת הטיפול.

בקליניקה של אמיר קלי, מומחה לטיפול טבעי ומשלים בבעיות עור, שיער וקרקפת, ניתן להתאים טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס באופן אישי, במטרה להרגיע את העור, לתמוך באיזון הגוף ולשמור על שיפור יציב יותר לאורך זמן.

תשובות מהירות על אטופיק דרמטיטיס

מהי בעצם אטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית, שמופיעה לרוב בגלים: תקופות של רגיעה לצד תקופות של התלקחות. היא יכולה להופיע אצל תינוקות, ילדים, בני נוער ומבוגרים, ולעיתים קשורה גם לרקע משפחתי של אלרגיות, אסתמה או נזלת אלרגית.

המצב נגרם משילוב של כמה גורמים: נטייה גנטית, פעילות יתר של מערכת החיסון, פגיעה במחסום העור, יובש מוגבר ורגישות לגורמים סביבתיים. לכן, הטיפול לא צריך להתמקד רק במה שמורחים על העור בזמן החמרה, אלא גם בשאלה איך שומרים עליו יציב יותר לאורך זמן.

אטופיק דרמטיטיס יכולה להופיע באזורים שונים בגוף, כולל פנים, צוואר, קפלי מרפקים, מאחורי הברכיים, ידיים, רגליים, עפעפיים ולעיתים גם בקרקפת. אצל ילדים ומבוגרים מיקום ההתלקחויות יכול להשתנות, ולכן חשוב להתאים את הטיפול לפי גיל, אזור בגוף וחומרת המצב.

התסמינים השכיחים של אטופיק דרמטיטיס

התסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך לרוב יופיעו אחד או יותר מהבאים:

יובש משמעותי בעור
גרד מתמשך ולעיתים חזק מאוד
אדמומיות
קילופים
תחושת צריבה או עקצוץ
עור מחוספס או מעובה
סדקים בעור
פצעים בעקבות גירוד
הפרשה או גלדים במקרים של זיהום משני
החמרה בלילה או אחרי מקלחת חמה
רגישות למוצרי טיפוח, בישום או חומרי ניקוי

אחד המאפיינים המתסכלים ביותר של אטופיק דרמטיטיס הוא מעגל הגרד: העור מגרד, מגרדים אותו, הגירוד פוגע עוד יותר במחסום העור, ואז הגרד והדלקת עלולים להחמיר. לכן חשוב לא רק להרגיע את הגרד, אלא גם לטפל ביובש ובפגיעה במחסום העור.

למה אטופיק דרמטיטיס נוטה לחזור?

אטופיק דרמטיטיס נוטה לחזור משום שמדובר במצב כרוני ולא רק בפריחה רגעית. גם כאשר העור נראה רגוע מבחוץ, הוא עדיין עשוי להיות רגיש יותר, יבש יותר ונוטה להתלקחות כאשר הוא נחשף לטריגרים.

פעמים רבות אנשים מטפלים רק בזמן החמרה, ואז מפסיקים הכול ברגע שהעור נרגע. הבעיה היא שבלי תחזוקה קבועה, העור עלול לחזור במהירות ליובש, גירוי וגרד. לכן טיפול נכון באטופיק דרמטיטיס צריך לכלול שני שלבים ברורים:

שלב הרגעה – להפחתת גרד, אדמומיות, דלקת ותחושת אי־נוחות
שלב תחזוקה – לשמירה על לחות, חיזוק מחסום העור וצמצום התלקחויות חוזרות

מה המטרה האמיתית של טיפול באטופיק דרמטיטיס?

המטרה בטיפול באטופיק דרמטיטיס אינה רק להעלים פריחה נקודתית, אלא להשיג שליטה טובה יותר במצב לאורך זמן. טיפול נכון צריך לשאוף ל:

להפחית גרד
להרגיע אדמומיות ודלקת
לשפר יובש וסדקים
לשקם את מחסום העור
למנוע פציעה כתוצאה מגירוד
לצמצם התלקחויות חוזרות
להאריך את תקופות הרגיעה
לשפר שינה, נוחות ואיכות חיים

במילים אחרות, המטרה היא לא רק "לכבות שריפה", אלא לבנות שגרה שמחזיקה טוב יותר לאורך זמן.

גורמים מרכזיים שעלולים להחמיר אטופיק דרמטיטיס

החמרה באטופיק דרמטיטיס יכולה להיות קשורה לשילוב של כמה גורמים. בין הנפוצים ביותר:

יובש בעור
מקלחות חמות מדי
סבונים חזקים או מבושמים
חומרי ניקוי וכביסה מגרים
בדים מסוימים כמו צמר או בדים סינתטיים
הזעה וחום
קור ויובש באוויר
מתח נפשי
חוסר שינה
אבק, עובש או אלרגנים סביבתיים
מזונות מסוימים אצל חלק מהאנשים
גירוד חוזר
שימוש לא עקבי בקרם לחות או טיפול

לא אצל כל אדם הטריגרים זהים. לכן חלק חשוב מהטיפול הוא לזהות מה מחמיר את המצב באופן אישי, ולא להסתמך רק על פתרון כללי.

טיפול באטופיק דרמטיטיס בגישה רפואית

כאשר האטופיק דרמטיטיס פעילה, טיפול רפואי יכול לעזור להפחית דלקת, להרגיע גרד ולשקם את העור. סוג הטיפול תלוי בגיל, באזור בגוף, בחומרת ההתלקחות ובתגובה לטיפולים קודמים.

טיפולים רפואיים נפוצים כוללים:

קרמי לחות טיפוליים ואמוליינטים
תכשירים סטרואידיים מקומיים להפחתת דלקת וגרד
תכשירי קלצינורין מקומיים כמו טקרולימוס או פימקרולימוס
תכשירים נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים
רטיות רטובות במצבים מסוימים
פוטותרפיה במקרים מתאימים
טיפולים סיסטמיים או ביולוגיים במקרים בינוניים עד חמורים

לפי הנחיות האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, הטיפולים המרכזיים באטופיק דרמטיטיס כוללים בין היתר לחות, סטרואידים מקומיים, תכשירי קלצינורין, טיפולים מקומיים מתקדמים, פוטותרפיה וטיפולים מערכתיים או ביולוגיים במקרים המתאימים.

מתי טיפול רפואי חשוב במיוחד?

כאשר יש גרד חזק שלא נרגע
כאשר יש סדקים, פצעים או דימום
כאשר העור מפריש או נראה מזוהם
כאשר ההתלקחות פוגעת בשינה
כאשר מדובר בילדים קטנים
כאשר יש מעורבות של אזורים רגישים כמו פנים, עפעפיים או איברי גוף עדינים
כאשר טיפול ביתי לא מספיק
כאשר יש החמרה חוזרת למרות שימוש בקרם לחות

היתרון של טיפול רפואי הוא שהוא יכול לעזור בצורה ממוקדת בזמן התלקחות. עם זאת, כדי לשמור על התוצאה, לרוב יש צורך גם בשגרת תחזוקה קבועה.

טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס

לצד הטיפול הרפואי, טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס יכול להשתלב כגישה משלימה שמטרתה לתמוך בעור לאורך זמן, להפחית גירוי ולעזור בבניית שגרה שמתאימה למצב האישי של המטופל.

טיפול טבעי אינו מחליף אבחון רפואי, במיוחד במקרים חמורים או כאשר יש סימני זיהום, אך הוא יכול להיות חלק חשוב מגישה רחבה יותר להתמודדות עם אטופיק דרמטיטיס.

אפשרויות טיפול טבעי ותומך כוללות:

צמחי מרפא להרגעת עור מגורה
משחות טבעיות לעור יבש ורגיש
דיקור סיני לתמיכה באיזון הגוף ובהפחתת סטרס
ייעוץ תזונתי במקרים שבהם יש חשד לטריגרים תזונתיים
התאמת שגרת רחצה ולחות
הפחתת חשיפה לחומרים מגרים
תמיכה בשינה ובניהול מתח
שימוש במוצרים עדינים ללא בישום

טיפול טבעי יכול להתאים במיוחד:

כטיפול משלים לטיפול רפואי
כחלק משגרת תחזוקה לאחר שהעור נרגע
למי שסובל מהתלקחויות חוזרות
למי שמחפש גישה עדינה יותר לעור רגיש
כאשר סטרס, תזונה או אורח חיים משפיעים על ההחמרות
כאשר רוצים לבנות תהליך ארוך טווח ולא רק פתרון נקודתי

היתרון המרכזי של טיפול טבעי באטופיק דרמטיטיס הוא ההתייחסות הרחבה יותר למצב: לא רק להרגיע את העור בזמן התלקחות, אלא להבין מה מחמיר אותו ואיך אפשר לתמוך בו לאורך זמן.

טיפול רפואי מול טיפול טבעי: מה ההבדל?

למה הרבה טיפולים עוזרים רק לזמן קצר?

לא מעט אנשים מרגישים שהם מורחים קרם, משתמשים במשחה או מחליפים סבון – אבל אחרי כמה ימים או שבועות הכול חוזר. ברוב המקרים זה קורה כי הטיפול התמקד רק בהתלקחות ולא בתחזוקה.

הסיבות השכיחות לכך כוללות:

הפסקת טיפול מיד כשיש שיפור
שימוש לא מספיק עקבי בקרם לחות
חשיפה חוזרת לטריגרים
מקלחות חמות מדי
שימוש בסבונים או קרמים מגרים
גירוד שמחמיר את הפגיעה בעור
טיפול שלא מותאם לחומרת המצב
חוסר אבחון מדויק
התעלמות מסטרס, שינה או תזונה

כדי שטיפול באטופיק דרמטיטיס יחזיק טוב יותר לאורך זמן, חשוב לבנות תוכנית מסודרת ולא להסתפק רק במענה מהיר בזמן שהעור כבר מתלקח.

מה עוזר לשמור על שיפור לאורך זמן?

שמירה על שיפור באטופיק דרמטיטיס מבוססת בעיקר על עקביות. גם כשהעור נראה טוב יותר, חשוב להמשיך לתחזק אותו כדי להפחית יובש ולצמצם התלקחויות חוזרות.

עקרונות חשובים לשמירה על תוצאה:

למרוח קרם לחות באופן קבוע
להשתמש במוצרים עדינים ללא בישום
להימנע ממקלחות חמות מדי
לקצר את זמן המקלחת
לייבש את העור בטפיחות ולא בשפשוף
למרוח לחות מיד אחרי רחצה
לזהות טריגרים אישיים
להימנע מבגדים מגרים
לטפל בהתלקחות בתחילתה ולא לחכות להחמרה
לשלב ניהול מתח ושינה טובה
להתאים טיפול לפי אזור הגוף וחומרת המצב

טיפים יומיומיים שיכולים לעזור:

רחצה במים פושרים
שימוש בסבון עדין בלבד
מריחת קרם לחות כמה פעמים ביום לפי הצורך
כביסה באבקה או ג’ל עדינים וללא בישום חזק
לבישת בגדי כותנה רכים
שמירה על ציפורניים קצרות כדי להפחית פציעה מגירוד
אוורור החדר ושמירה על לחות מתאימה
הימנעות מגירוד חזק
פנייה לטיפול כאשר יש סימני זיהום או החמרה

הקפדה על צעדים פשוטים אך עקביים יכולה לעשות הבדל משמעותי מאוד בטווח הארוך.

אסטרטגיית טיפול מומלצת: שלב הרגעה + שלב תחזוקה

האם אפשר להגיע למצב שהאטופיק דרמטיטיס כמעט לא מורגשת?

במקרים רבים כן. אמנם אטופיק דרמטיטיס נחשבת למצב כרוני, אך זה לא אומר שחייבים לסבול ממנה כל הזמן. בעזרת טיפול נכון, שגרת תחזוקה טובה והימנעות מטריגרים, אפשר להגיע לתקופות ארוכות שבהן העור רגוע יותר, הגרד מופחת וההתלקחויות פחות תכופות.

חשוב להבין שהמטרה אינה בהכרח "להעלים לתמיד", אלא להגיע לשליטה טובה יותר במצב. גם לפי Mayo Clinic, אטופיק דרמטיטיס יכולה להיות מתמשכת, ולעיתים נדרש תהליך של ניסוי והתאמה לאורך זמן כדי לשלוט בה; גם לאחר שיפור, תסמינים עלולים לחזור בהתלקחות. 

מתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי?

חשוב לפנות לרופא עור או לאיש מקצוע מתאים כאשר מופיע אחד או יותר מהמצבים הבאים:

גרד חזק שפוגע בשינה
פצעים פתוחים או סדקים מדממים
הפרשה, גלדים צהובים או חשד לזיהום
כאב משמעותי בעור
התפשטות מהירה של הפריחה
התלקחויות חוזרות למרות טיפול ביתי
אטופיק דרמטיטיס באזורי פנים, עפעפיים או תינוקות
נשירה או פגיעה בקרקפת
פגיעה משמעותית באיכות החיים
חוסר ודאות אם מדובר באטופיק דרמטיטיס או מצב עור אחר

אבחון מקצועי יכול לעזור להתאים טיפול מדויק יותר, למנוע החמרה ולשלול מצבים אחרים שיכולים להיראות דומים.

שאלות ותשובות נפוצות על אטופיק דרמטיטיס

The post אטופיק דרמטיטיס? כך תטפלו נכון ותשמרו על שקט לאורך זמן appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post נשירת שיער טיפול טבעי: איך מטפלים בנשירה מהשורש? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post איך לבחור טיפול לנשירת שיער: רופא עור או טיפול טבעי? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

נשירת שיער היא אחת התופעות הנפוצות ביותר, והיא יכולה להופיע אצל נשים וגברים בכל גיל. במקרים רבים מדובר בתהליך זמני וטבעי, אך לפעמים נשירה מוגברת היא סימן לחוסר תזונתי, שינוי הורמונלי, מצב רפואי, סטרס מתמשך או בעיה בקרקפת שדורשת אבחון מקצועי. חשוב להבין: נשירת שיער היא לא אבחנה בפני עצמה, אלא סימפטום. כדי לדעת איך לטפל בה נכון, צריך קודם להבין מה גורם לה.

התשובה הקצרה למה יש נשירת שיער 

התשובה הקצרה היא כזו: נשירת שיער יכולה להיגרם ממגוון סיבות – סטרס, חוסרים תזונתיים, שינויים הורמונליים, בעיות בקרקפת, גנטיקה, אחרי לידה, מחלה או טיפולים אגרסיביים בשיער. לפעמים מדובר בנשירה זמנית וטבעית, אבל כאשר הנשירה פתאומית, ממושכת, מלווה בדילול ברור, קרחות עגולות, גרד, כאב או סימנים בקרקפת – חשוב לא להתעלם ולבצע בירור מקצועי. המאמר הזה נועד לעשות סדר: להסביר למה נשירת שיער יכולה להופיע, מה נחשב תקין ומה כבר מצריך בדיקה, אילו בדיקות דם כדאי לשקול, מתי לפנות לרופא עור, ואיך ניתן לשלב גם טיפול טבעי או רפואה משלימה כחלק מתהליך רחב יותר. המידע כאן נועד להסבר כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

במאמר זה נסקור

• מה נחשב נשירת שיער תקינה
• 7 סיבות נפוצות לנשירת שיער
• מתי נשירת שיער צריכה להדליק נורה אדומה
• איזה רופא בודק נשירת שיער
• אילו בדיקות דם ובדיקות קרקפת כדאי לשקול
• מתי טיפול טבעי יכול להשתלב
• איך לבחור בין רופא עור, טיפול טבעי או שילוב
• שאלות נפוצות
• עיקרי הדברים

התשובה המהירה: איך להבין ב־30 שניות מה הכיוון?

אם הנשירה התחילה בבת אחת אחרי סטרס, מחלה, לידה, דיאטה חריפה או תקופה עמוסה – ייתכן שמדובר בנשירה זמנית מסוג נשירה טלוגנית. אם הנשירה מתפתחת לאט, עם דילול הדרגתי באזור השביל או הקודקוד – ייתכן שמדובר בנשירה גנטית או הורמונלית. אם יש גרד, קשקשת קשה, אדמומיות, כאב או פצעים בקרקפת – ייתכן שהמקור קשור לקרקפת עצמה. ואם הנשירה מלווה בעייפות, חולשה, שינוי במשקל או מחזור לא סדיר – כדאי לבדוק גם חוסרים תזונתיים, בלוטת התריס או רקע הורמונלי.  

מה נחשב נשירת שיער תקינה?

לכל אדם נושרות שערות מדי יום כחלק ממחזור החיים הטבעי של השיער. השערה עוברת שלבי צמיחה, מנוחה ונשירה, ולכן נשירה מסוימת בזמן חפיפה, סירוק או על הכרית בבוקר יכולה להיות תקינה לחלוטין. כאשר הנשירה הופכת מוגברת, נמשכת לאורך זמן או מלווה בדילול ברור של השיער – כדאי לפנות לבדיקה. נשירת שיער יכולה להיות זמנית או קבועה, והיא עשויה להיות קשורה לגנטיקה, שינויים הורמונליים, מצבים רפואיים או חלק מתהליך טבעי של הזדקנות.

למה יש לי נשירת שיער?

יש הרבה סיבות אפשריות לנשירת שיער. חלקן זמניות וניתנות לטיפול, וחלקן כרוניות או גנטיות ודורשות מעקב וטיפול מתמשך.

1. נשירת שיער גנטית

אחת הסיבות הנפוצות ביותר לנשירת שיער היא נטייה תורשתית, הידועה גם כהתקרחות גברית או נשית. אצל גברים היא יכולה להופיע כנסיגה בקו השיער או אזורים דלילים בקרקפת, ואצל נשים לרוב נראה דילול הדרגתי באזור מרכז הקרקפת או הקודקוד. במקרים כאלה הנשירה מתפתחת בדרך כלל בהדרגה, ולכן הרבה פעמים לא שמים לב אליה מיד. ככל שמזהים את התהליך מוקדם יותר, כך ניתן להתאים טיפול נכון יותר ולנסות להאט את הדילול.

2. סטרס, מחלה או אירוע גופני משמעותי

נשירת שיער יכולה להופיע כמה שבועות או חודשים אחרי תקופה של סטרס חזק, מחלה, ניתוח, ירידה חדה במשקל, חום גבוה, טראומה רגשית או שינוי משמעותי באורח החיים. במצב כזה, הרבה שערות עוברות בבת אחת לשלב הנשירה, ולכן האדם מרגיש פתאום שהשיער "נושר בכמויות". לעיתים מדובר בנשירה זמנית, אך חשוב לוודא שאין גורם נוסף ברקע. Cleveland Clinic מציין כי Telogen Effluvium הוא סוג של נשירת שיער זמנית שיכולה להיגרם מסטרס או שינוי משמעותי בגוף, ולעיתים הנשירה מופיעה כמה חודשים אחרי הגורם שעורר אותה. 

3. חוסרים תזונתיים

חוסר בברזל, אבץ, ויטמין D, ויטמינים מקבוצת B, חלבון או רכיבי תזונה חיוניים אחרים עלול להשפיע על חוזק השיער ועל מחזור הצמיחה שלו. השיער הוא רקמה שזקוקה לאספקה תקינה של רכיבים תזונתיים, ולכן כאשר הגוף נמצא בחוסר מתמשך, הדבר עלול להתבטא גם בנשירה, שיער חלש, שביר או דליל יותר.

4. שינויים הורמונליים

שינויים הורמונליים יכולים להשפיע מאוד על השיער. נשירה יכולה להופיע אחרי לידה, סביב גיל המעבר, בעקבות בעיות בבלוטת התריס, שחלות פוליציסטיות או שינויים תרופתיים והורמונליים. לכן, כאשר הנשירה מתמשכת או מלווה בתסמינים נוספים כמו עייפות, שינוי במשקל, מחזור לא סדיר, אקנה או שיעור יתר – כדאי לבצע בירור רפואי. גם תפקוד לא מאוזן של בלוטת התריס יכול להיות קשור לנשירת שיער, ולכן במקרים מסוימים חשוב לבדוק גם את הכיוון הזה.

5. בעיות בקרקפת

לפעמים מקור הנשירה הוא לא רק בשערה עצמה, אלא בקרקפת. גרד, אדמומיות, קשקשת קשה, כאב, פצעים או קילוף יכולים להעיד על דלקת, פטרייה, סבוריאה, פסוריאזיס או מחלת עור אחרת. במצבים כאלה לא מספיק להשתמש בשמפו כללי נגד נשירה – צריך לבדוק את הקרקפת ולטפל בגורם עצמו. באתר אור־סין, למשל, מודגש כי כאשר יש סימנים בקרקפת, חשוב לא להתחיל רק מהשאלה "איזה שמפו לקנות", אלא להבין קודם מה באמת קורה בקרקפת.

6. נשירה אוטואימונית או אזורית

יש מצבים שבהם מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת לנשירה אזורית, למשל באזורים עגולים וחלקים בקרקפת. מצב כזה נקרא אלופציה אראטה. כאשר מופיעים אזורי קרחת עגולים, נשירה פתאומית או דילול לא אחיד – חשוב לפנות לאבחון מקצועי ולא לנסות לטפל לבד.

7. תסרוקות מתוחות וטיפולים אגרסיביים

קוקו הדוק, צמות מתוחות, החלקות, שימוש תכוף בחום, משיכה חזקה בזמן סירוק או טיפולים כימיים חוזרים יכולים להחליש את השיער ולעיתים לגרום לנשירה עקב משיכה מתמשכת. בשלבים מוקדמים ניתן לעיתים לעצור את הנזק על ידי שינוי הרגלים, אך כאשר נוצר נזק קבוע לזקיקים – השיקום מורכב יותר.

מתי צריך לדאוג מנשירת שיער?

לא כל נשירת שיער דורשת פאניקה, אבל יש מצבים שבהם לא כדאי להמתין. כדאי לפנות לרופא עור או לרופא משפחה כאשר:

• הנשירה נמשכת יותר מכמה שבועות או חודשים.
• יש דילול ברור באזור מסוים בקרקפת.
• מופיעים אזורים עגולים של קרחות.
• הנשירה הופיעה בפתאומיות ובכמות גדולה.
• יש גרד, אדמומיות, כאב, קשקשת קשה או פצעים בקרקפת.
• הנשירה מלווה בעייפות, ירידה במשקל, עלייה במשקל, חולשה או שינוי במחזור.
• יש נשירה אחרי לידה שנמשכת זמן רב או מחמירה.
• יש היסטוריה משפחתית של התקרחות, והדילול מתקדם.
• הנשירה משפיעה על הביטחון העצמי או גורמת למצוקה רגשית.

חשוב לזכור שנשירת שיער יכולה לפעמים להיות סימן למצב רפואי אחר, ולכן כאשר הנשירה משמעותית או מתמשכת – כדאי לבדוק את הסיבה ולא להסתפק בטיפול חיצוני בלבד. 

איזה רופא בודק נשירת שיער?

הכתובת המקצועית המרכזית לאבחון נשירת שיער היא רופא עור, משום שהוא מתמחה במחלות עור, שיער וקרקפת. בשלב הראשון אפשר לפנות גם לרופא משפחה, במיוחד כדי לקבל הפניה לבדיקות דם בסיסיות. אבל כאשר יש נשירה משמעותית, דילול מתקדם, אזורי קרחת, גרד או סימנים בקרקפת – מומלץ להגיע לרופא עור.

טיפול טבעי בנשירת שיער: האם זו אפשרות שכדאי לשקול?

לצד בירור רפואי ובדיקות דם, ניתן לשקול גם טיפול טבעי או משלים בנשירת שיער, במיוחד כאשר רוצים להבין את התמונה הרחבה שמאחורי הנשירה: מצב הקרקפת, סטרס, חוסרים תזונתיים, שינויים הורמונליים, עומס רגשי או חוסר איזון כללי בגוף. במרפאת אור־סין, הטיפול בנשירת שיער מתבסס על גישה של רפואת עור ושיער משלימה. אמיר קלי, מומחה לרפואת עור משלימה, בעל ניסיון רב בתחום מחלות העור ברפואה סינית, עם ניסיון שנצבר בין היתר בקליניקה פרטית ובמרפאות הרפואה המשלימה בבתי החולים איכילוב ותל השומר. לאמיר קלי מעל 30 שנות ניסיון בתחום, וכי הוא עוסק בין היתר בטיפול טבעי בנשירת שיער, בעיות עור וחיזוק ציפורניים חלשות. מהניסיון הטיפולי המתואר באתר אור־סין, נשירת שיער אינה נבחנת רק כתופעה חיצונית של השערה, אלא כסימן שיכול להיות קשור למערכות נוספות בגוף. לכן, הגישה הטיפולית שמה דגש על אבחון אישי: מתי התחילה הנשירה, האם היא קשורה לשינוי הורמונלי, סטרס, תזונה, לידה, גיל המעבר, מצב הקרקפת או מחלה עורית קיימת. במסגרת טיפול טבעי בנשירת שיער, הגישה עשויה לכלול שילוב של דיקור, צמחי מרפא, התאמות תזונתיות, טיפול בקרקפת ושינויים באורח החיים. המטרה היא לא רק להפחית את הנשירה, אלא לנסות לחזק את שורשי השיער, לשפר את סביבת הקרקפת ולתמוך בגוף מבפנים. היתרון בגישה טבעית הוא ההתייחסות לנשירה לא רק כתוצאה מקומית בשיער, אלא כחלק מתמונה רחבה יותר: מצב העור והקרקפת, רמות סטרס, תזונה, איכות שינה, איזון פנימי והרגלי חיים. במרפאת אור־סין ניתן להתאים את סוג הטיפול לפי הבעיה והצורך הטיפולי, וכי לא בכל מקרה נדרש אותו טיפול – בחלק מהמקרים ייתכן שימוש בצמחי מרפא בלבד, ובמקרים אחרים שילוב של שיטות טיפול נוספות. חשוב להדגיש: טיפול טבעי אינו מחליף אבחון רפואי כאשר הנשירה חריפה, פתאומית או מלווה בתסמינים נוספים. גם אמיר קלי עצמו מצוין שאין לראות את הכתוב באתר כהמלצה רפואית ויש להיוועץ ברופא עור. לכן, עבור מי שמחפש גישה משלימה ועדינה יותר, המבוססת על ניסיון רב בתחום רפואת העור המשלימה, טיפול טבעי יכול להיות אפשרות שכדאי לבחון לצד בדיקות, אבחון ומעקב מקצועי.  טיפול טבעי יכול להתאים במיוחד במקרים כמו:

• נשירה שמופיעה לאחר תקופה של סטרס או עומס רגשי.
• נשירה הקשורה לשינויים הורמונליים.
• נשירת שיער אחרי לידה, כאשר אין סימני אזהרה חריגים.
• נשירה שמלווה בקרקפת רגישה, מגורה או לא מאוזנת.
• נשירה מתמשכת שלא נמצא לה גורם חד־משמעי.
• רצון לשלב טיפול פנימי, תזונתי ואורח חיים לצד טיפול חיצוני בקרקפת.

רופא עור או טיפול טבעי: איך יודעים מה מתאים?

הבחירה בין רופא עור לבין טיפול טבעי בנשירת שיער תלויה בעיקר באופי הנשירה, במשך הזמן שהיא נמשכת ובתסמינים הנלווים. כאשר הנשירה חריפה, פתאומית, אזורית, מלווה בקרחות עגולות או מופיעה יחד עם גרד, כאב, אדמומיות, פצעים או קשקשת קשה בקרקפת – חשוב להתחיל קודם מבדיקה אצל רופא עור, כדי לשלול מצב רפואי, דלקת, פטרייה, מחלה אוטואימונית או בעיה אחרת שדורשת טיפול רפואי. לעומת זאת, כאשר הנשירה קשורה לתקופה של סטרס, תזונה לא מאוזנת, עייפות, חוסר שינה, שינויים הורמונליים, עומס רגשי או רצון בגישה משלימה ועדינה יותר – ניתן לשקול גם טיפול טבעי בנשירת שיער לצד בירור רפואי בסיסי. במקרים רבים, הבחירה הנכונה אינה "או רופא עור או טיפול טבעי", אלא שילוב בין אבחון רפואי מדויק לבין תמיכה טבעית בגוף, בקרקפת ובאורח החיים. אם אתם מתלבטים האם להתחיל מרופא עור, טיפול טבעי או שילוב בין השניים, מומלץ לקרוא את המדריך המלא: איך לבחור טיפול לנשירת שיער: רופא עור או טיפול טבעי?

השוואה בין טיפול רפואי קלאסי לבין טיפול ברפואה משלימה לנשירת שיער

נושא ההשוואה	טיפול רפואי קלאסי אצל רופא עור	טיפול ברפואה משלימה / טיפול טבעי
מטרת הטיפול	אבחון רפואי של מקור הנשירה והתאמת טיפול לפי סוג הנשירה	הסתכלות רחבה על הגוף, הקרקפת ואורח החיים כדי להבין מה עשוי להשפיע על הנשירה
למי פונים?	רופא עור, ולעיתים גם רופא משפחה או אנדוקרינולוג	מטפל ברפואה משלימה, רפואה סינית, נטורופתיה או מומחה לרפואת עור משלימה
אופן האבחון	בדיקת קרקפת, תשאול רפואי, בדיקות דם, בדיקות הורמונליות ולעיתים ביופסיה מהקרקפת	תשאול מעמיק על אורח חיים, סטרס, תזונה, שינה, מצב רגשי, מצב הקרקפת והרגלי טיפוח
סוגי טיפולים אפשריים	תרופות, תכשירים רפואיים לקרקפת, מינוקסידיל, טיפול בדלקות או פטריות, איזון חוסרים או הפניה להמשך בירור	דיקור, צמחי מרפא, התאמות תזונתיות, טיפול בקרקפת, הפחתת סטרס ושינויים באורח החיים
מתי זה חשוב במיוחד?	כאשר הנשירה פתאומית, חריפה, אזורית, מלווה בקרחות, גרד, כאב, פצעים או תסמינים גופניים נוספים	כאשר רוצים לשלב תמיכה טבעית, לחזק את הגוף מבפנים, להפחית עומסים ולבחון גורמים כמו סטרס ותזונה
יתרון מרכזי	אבחון רפואי מדויק וזיהוי מצבים שדורשים טיפול רפואי	גישה הוליסטית שמתייחסת לא רק לשיער עצמו אלא גם לגוף, לקרקפת ולאורח החיים
מגבלות	לעיתים מתמקד בעיקר בגורם הרפואי הישיר ולא תמיד באורח החיים הרחב	אינו מחליף אבחון רפואי, במיוחד במקרים חריפים או כאשר יש חשד למחלה
התאמה למצבים כרוניים	מתאים למעקב רפואי ארוך טווח במקרים של נשירה גנטית, הורמונלית או מחלות עור	יכול להשתלב כתמיכה מתמשכת לצד טיפול רפואי, במיוחד במצבים הקשורים לסטרס, תזונה או קרקפת רגישה
שילוב מומלץ	מומלץ להתחיל באבחון רפואי כאשר הנשירה משמעותית או מתמשכת	ניתן לשלב כטיפול משלים לאחר או במקביל לבירור רפואי, בהתאם למצב
מסר חשוב	לא כדאי להזניח נשירה חריפה או פתאומית	טיפול טבעי יכול לתמוך בתהליך, אך בנוסף מומלץ לעשות בדיקה רפואית כשיש סימני אזהרה

  חשוב לדעת: אין בהכרח סתירה בין טיפול רפואי קלאסי לבין רפואה משלימה. במקרים רבים, הגישה הנכונה היא שילוב: מצד אחד לבצע אבחון רפואי ובדיקות דם כדי לשלול חוסרים, בעיות הורמונליות או מחלות עור; ומצד שני לשלב טיפול טבעי שתומך בגוף, בקרקפת ובאורח החיים. כך ניתן להתייחס גם לגורם הרפואי וגם לגורמים משלימים כמו סטרס, תזונה, שינה ואיזון כללי. 

אילו בדיקות עושים כשיש נשירת שיער?

הבדיקות תלויות בגיל, מין, רקע רפואי, תרופות, תזונה, תסמינים נוספים ודפוס הנשירה. אין “בדיקה אחת” שמתאימה לכולם, ולכן האבחון צריך להיות אישי. עם זאת, אלו בדיקות נפוצות שרופא עשוי לשקול:

בדיקות דם כלליות

בדיקות כלליות יכולות לעזור לזהות אנמיה, דלקת, חוסרים תזונתיים או מצב רפואי שמשפיע על הגוף והשיער. בדיקות אפשריות:

• ספירת דם מלאה
• ברזל
• פריטין
• ויטמין B12
• חומצה פולית
• ויטמין D
• אבץ
• תפקודי בלוטת התריס: TSH ולעיתים גם T3/T4
• תפקודי כבד וכליות לפי צורך
• מדדי דלקת לפי שיקול רפואי

בדיקות דם יכולות לסייע בזיהוי מצבים רפואיים שעלולים לגרום לנשירת שיער. 

בדיקות הורמונליות

כאשר יש חשד לרקע הורמונלי, במיוחד אצל נשים עם מחזור לא סדיר, אקנה, שיעור יתר או נשירה בתבנית מסוימת, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות הורמונליות. בדיקות אפשריות:

• טסטוסטרון
• DHEA-S
• פרולקטין
• הורמוני מין נוספים לפי צורך
• בדיקות הקשורות לשחלות פוליציסטיות, אם יש חשד

בדיקת קרקפת

רופא עור יכול לבדוק את הקרקפת בעין או בעזרת מכשור הגדלה, ולחפש סימנים כמו דלקת, קשקשת, פטרייה, הצטלקות, שבירת שיער או דפוס נשירה אופייני.

מבחן משיכה

בבדיקה זו הרופא מושך בעדינות קבוצת שערות כדי לבדוק כמה שערות משתחררות. הבדיקה יכולה לעזור להבין אם יש נשירה פעילה מוגברת. לפי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, משיכה עדינה של השיער יכולה לספק לרופא מידע על אופן הצמיחה, הנשירה או השבירה של השיער.

ביופסיה מהקרקפת

במקרים מסוימים, בעיקר כשיש חשד למחלת עור, נשירה צלקתית או אבחנה לא ברורה, רופא עור עשוי להמליץ על דגימה קטנה מהקרקפת. בדיקה כזו יכולה לעזור להבין אם יש דלקת, זיהום או פגיעה בזקיקי השיער.

האם שמפו נגד נשירת שיער באמת עוזר?

שמפו יכול לעזור כאשר יש קשר למצב הקרקפת, שומניות, קשקשת, יובש, גירוי או צורך בשמירה על סביבה בריאה יותר לשורשי השיער. אבל חשוב להבין: אם הנשירה נובעת מחוסר ברזל, בעיה הורמונלית, גנטיקה או מחלה אוטואימונית – שמפו לבדו לרוב לא יפתור את הבעיה. שמפו, סרום או תכשיר טיפוח יכולים להיות חלק משגרת תמיכה טובה, אך הם לא מחליפים אבחון רפואי כשיש נשירה משמעותית או מתמשכת.

האם כדאי לקחת ויטמינים לנשירת שיער?

לא תמיד. תוספים יכולים לעזור כאשר יש חוסר אמיתי, למשל בברזל, אבץ, ויטמין D או רכיבים אחרים. אבל כאשר אין חוסר, נטילת תוספים לא בהכרח תעצור נשירה, ולעיתים אף עלולה להיות מיותרת או לא מתאימה. הגישה הנכונה היא לבצע בדיקות, להבין אם קיים חוסר, ואז לבחור טיפול בהתאם להמלצת רופא או איש מקצוע מוסמך.

מה אפשר לעשות בינתיים?

עד שמבצעים בירור רפואי, אפשר להתחיל בצעדים עדינים שלא פוגעים בשיער:

• להימנע מתסרוקות מתוחות מאוד.
• להפחית שימוש בחום גבוה.
• לא למשוך את השיער בזמן סירוק.
• להשתמש במברשת עדינה.
• להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה בחלבון.
• לבדוק אם הייתה תקופה של סטרס, מחלה או שינוי תרופתי.
• לעקוב אחרי כמות הנשירה ודפוס הדילול.
• לבחור מוצרי טיפוח עדינים שמתאימים לקרקפת ולסוג השיער.
• לשקול טיפול טבעי או משלים כאשר רוצים להתייחס גם לגורמים פנימיים כמו סטרס, תזונה ואיזון כללי.

אם הנשירה מחמירה או נמשכת – לא להסתפק בטיפול קוסמטי בלבד.

לא בטוחים מה הצעד הבא? מדריכים שיעזרו לכם להמשיך

בשלב הזה חשוב להבין מה הכיוון הנכון עבורך: האם להתחיל בבדיקות רפואיות, לשלב טיפול טבעי, או לבדוק אם הנשירה קשורה לסטרס, תזונה או מצב הקרקפת. לכן כדאי להמשיך לאחד מהמדריכים הבאים:

• נשירת שיער: איך יודעים איזה טיפול באמת מתאים לך? מדריך שיעזור להבין מתי לפנות לרופא עור, מתי לשקול טיפול טבעי ומתי נכון לשלב בין שתי הגישות.
• נשירת שיער טיפול טבעי: איך מטפלים בנשירה מהשורש? מתאים למי שמחפש להבין איך טיפול טבעי, דיקור, צמחי מרפא, תזונה וטיפול בקרקפת יכולים להשתלב בתהליך.
• נשירת שיער מסטרס: האם לחץ באמת גורם לנשירה? מתאים למי שהנשירה התחילה אחרי תקופה של לחץ נפשי, חרדה, חוסר שינה או עומס רגשי.

שאלות נפוצות על נשירת שיער

למה יש לי נשירת שיער פתאומית?

נשירת שיער פתאומית יכולה להופיע אחרי סטרס, מחלה, חום גבוה, לידה, ירידה במשקל, שינוי תרופתי, חוסר תזונתי או בעיה הורמונלית. אם הנשירה משמעותית או נמשכת, מומלץ לבצע בירור רפואי.

מתי נשירת שיער נחשבת לא תקינה?

כאשר הנשירה נמשכת לאורך זמן, מופיעה בכמות גדולה, גורמת לדילול ברור, מתרחשת באזורים מסוימים או מלווה בגרד, כאב, אדמומיות או קשקשת קשה – כדאי לפנות לרופא.

איזה בדיקות דם כדאי לעשות לנשירת שיער?

בדרך כלל שוקלים ספירת דם, ברזל, פריטין, B12, ויטמין D, אבץ ותפקודי בלוטת התריס. במקרים מסוימים יש צורך גם בבדיקות הורמונליות. את רשימת הבדיקות המדויקת כדאי לקבוע עם רופא.

האם נשירת שיער יכולה להיגרם מלחץ?

כן. סטרס נפשי או גופני יכול לגרום לנשירה מוגברת, לעיתים כמה חודשים אחרי האירוע שגרם לעומס. עם זאת, חשוב לוודא שאין גורמים נוספים כמו חוסר תזונתי או בעיה רפואית.

האם נשירת שיער אחרי לידה היא תקינה?

נשירה אחרי לידה היא תופעה נפוצה הקשורה לשינויים הורמונליים. לרוב היא זמנית, אך אם היא נמשכת זמן רב, מחמירה או מלווה בחולשה ועייפות – כדאי לבצע בדיקות דם ולפנות לרופא.

האם אפשר לעצור נשירת שיער?

אפשר לטפל בנשירת שיער כאשר מזהים את הסיבה. טיפול נכון יכול לכלול השלמת חוסרים, איזון הורמונלי, טיפול בקרקפת, שינוי הרגלי טיפוח, טיפול תרופתי, טיפול טבעי משלים או מעקב אצל רופא עור.

האם טיפול טבעי יכול לעזור לנשירת שיער?

טיפול טבעי עשוי לעזור כחלק מגישה משלימה, במיוחד כאשר הנשירה קשורה לסטרס, תזונה, חוסר איזון הורמונלי או מצב הקרקפת. גישה טבעית יכולה לכלול התאמות תזונתיות, דיקור, צמחי מרפא ושיפור אורח החיים. עם זאת, חשוב לבצע אבחון רפואי ובדיקות דם כאשר הנשירה משמעותית, פתאומית או מתמשכת.

לסיכום

נשירת שיער היא תופעה שכיחה, אבל כשהיא מוגברת, פתאומית או מתמשכת – חשוב לבדוק מה עומד מאחוריה. הסיבה יכולה להיות גנטית, תזונתית, הורמונלית, דלקתית, אוטואימונית או קשורה לסטרס ולשינויים גופניים. הדרך הנכונה להתמודד עם נשירת שיער היא לא לנחש, אלא לאבחן: לבדוק את דפוס הנשירה, מצב הקרקפת, הרקע הבריאותי ובדיקות הדם הרלוונטיות. לצד רפואה קונבנציונלית, אפשר לשקול גם טיפול טבעי או משלים, במיוחד כאשר רוצים להתייחס לגוף, לקרקפת ולאורח החיים כמכלול. במרפאת אור־סין, בהובלת אמיר קלי, מומחה לרפואת עור משלימה בעל ניסיון של עשרות שנים, הגישה לנשירת שיער מתמקדת באבחון אישי ובהבנה של הגורמים האפשריים לנשירה – החל ממצב הקרקפת ועד סטרס, תזונה ושינויים פנימיים. טיפול טבעי יכול להשתלב כחלק מתהליך רחב יותר, אך הוא אינו מחליף פנייה לרופא כאשר הנשירה חריפה, פתאומית או מלווה בתסמינים נוספים. ככל שמזהים את הגורם מוקדם יותר, כך ניתן להתאים טיפול מדויק יותר – רפואי, טבעי או משולב – ולשפר את הסיכוי לעצור את הנשירה או לעודד צמיחה מחודשת. המאמר מספק מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי, אבחון או טיפול אצל רופא.  

The post נשירת שיער: 7 סיבות למה זה קורה, מתי באמת לדאוג והכי חשוב: איך מטפלים נכון? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post סבוריאה בקרקפת: איך מטפלים נכון ואיך שומרים על שיפור לאורך זמן? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

כשאישה מתחילה לראות יותר שיער במקלחת, על המברשת או על הרצפה, אחת השאלות הראשונות שעולות היא: ממה זה נובע? בהרבה מקרים ההתלבטות היא בין שלושה כיוונים מרכזיים: נשירת שיער אחרי לידה, נשירה הורמונלית, או נשירה שקשורה למחסור בברזל. הבעיה היא שבמבט ראשון שלושת המצבים יכולים להיראות דומים – אבל בפועל, לכל אחד מהם יש דפוס מעט שונה, קצב שונה, ורמזים שונים שיכולים לעזור להבין מה עומד מאחורי התמונה. באתר אור-סין כבר קיימים תכנים רבים על נשירת שיער אצל נשים, כולל נשירה אחרי לידה, נשירה סביב שינויים הורמונליים, ונשירה בגיל המעבר, אך מאמר השוואתי שמרכז את ההתלבטות עצמה עדיין חסר – וזה בדיוק המקום שבו הרבה נשים מתחילות את החיפוש.  התשובה הקצרה היא כזו: נשירת שיער אחרי לידה נוטה להתחיל בדרך כלל כמה חודשים אחרי הלידה, להופיע כנשירה מפושטת יחסית, ולהיות זמנית ברוב המקרים; נשירה הורמונלית נוטה יותר להופיע כהידללות הדרגתית, בעיקר באזור השביל והחלק העליון של הקרקפת; ו-חוסר ברזל יכול לגרום לנשירה מפושטת שדומה לעיתים לנשירת טלוגן, אבל בדרך כלל אי אפשר לאשר אותו רק לפי מראה השיער – אלא צריך גם בדיקות דם כמו פריטין וספירת דם. בנוסף, נשירה אחרי לידה יכולה לפעמים לחשוף נשירה הורמונלית שהייתה קיימת ברקע עוד קודם.  המאמר הזה נועד לעשות סדר: להסביר איך נראית כל אחת מהאפשרויות, מה הסימנים שיכולים לעזור להבדיל ביניהן, מה נכון לעשות בשלב הראשון, מתי חשוב לפנות לאבחון מקצועי, ואיך אפשר לחשוב על טיפול בצורה מדויקת יותר. המידע כאן נועד להסבר כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. באתר אור-סין עצמו מצוין במפורש שאין לראות בתוכן האתר ייעוץ רפואי מלא, ושבמקרים של ספק חשוב להיוועץ בגורם מקצועי מתאים. 

במאמר זה נסקור

• מהי נשירת שיער אחרי לידה
• מהי נשירה הורמונלית
• איך חוסר ברזל יכול להתבטא בשיער
• איך מבדילים ביניהן בפועל
• מה נכון לבדוק קודם
• מתי כדאי לבצע בירור מקצועי
• שאלות נפוצות
• עיקרי הדברים

 

התשובה המהירה: איך מבדילים ב-30 שניות?

אם הנשירה התחילה כחודשיים עד ארבעה חודשים אחרי לידה, מופיעה בכמויות גדולות יחסית, ומרגישה כמו נשירה "בכל הראש" – זה מתאים יותר לנשירה אחרי לידה, שהיא בדרך כלל סוג של telogen effluvium זמני. אם מדובר בהידללות איטית והדרגתית, בעיקר באזור השביל או החלק העליון של הקרקפת, עם תחושה שהקוקו נעשה דק יותר לאורך זמן – זה מתאים יותר לנשירה הורמונלית/תבניתית. אם הנשירה מפושטת, יש אולי גם עייפות, חולשה, מחזורים כבדים או סיפור תזונתי מתאים, ולא ברור מה הסיבה – חוסר ברזל הוא כיוון שצריך לשלול או לאשר באמצעות בדיקות דם, ולא רק לפי הסתכלות. 

מהי נשירת שיער אחרי לידה?

נשירת שיער אחרי לידה היא תופעה שכיחה מאוד, וברוב המקרים היא נחשבת ל-telogen effluvium – נשירה מוגברת שמופיעה אחרי "טריגר" גופני, במקרה הזה השינויים ההורמונליים שמגיעים אחרי הלידה. במהלך ההריון, רמות האסטרוגן הגבוהות משאירות יותר שערות בשלב הצמיחה; אחרי הלידה, כשההורמונים יורדים חזרה, חלק גדול מהשערות עובר בבת אחת לשלב המנוחה והנשירה. לכן הרבה נשים מרגישות שהשיער "נושר פתאום", אבל למעשה מדובר בשלב מאוחר של שינוי שהתחיל במחזור הצמיחה עוד קודם. AAD וג’ונס הופקינס מציינים שנשירה אחרי לידה מופיעה בדרך כלל כמה חודשים אחרי הלידה, נחשבת שכיחה, וברוב המקרים היא זמנית.  להרחבה על הגישה הטיפולית במצב הזה: טיפול טבעי בנשירת שיער אחרי לידה. המאפיין הבולט של נשירה אחרי לידה הוא נשירה מפושטת: יותר שיער על הכרית, במקלחת, על הבגדים ובמברשת. בדרך כלל זו לא נשירה שיוצרת "קרחת" ממוקדת, אלא ירידה כללית יותר בנפח. לפי Cleveland Clinic ו-BAD, telogen effluvium גורם בדרך כלל לירידה בעובי ובנפח השיער, יותר מאשר לכתמים ממוקדים. בדרך כלל גם מדובר במצב שחולף, והצמיחה חוזרת בהדרגה לאחר תקופת הנשירה. באתר אור-סין עצמו מתואר שנשירת שיער אחרי לידה היא אחת הסיבות השכיחות שבגללן נשים פונות לטיפול, וששינויים הורמונליים טבעיים של הריון ולידה קשורים לעיתים לנשירה משמעותית, במיוחד כמה חודשים אחרי הלידה. באתר גם יש עמוד ייעודי לנשירה אחרי לידה לצד עדויות מטופלות והסברים על גישה טיפולית משלימה. 

מהי נשירה הורמונלית?

גם במהלך ההריון עצמו יכולים לחול שינויים בשיער, ולכך יש התייחסות נפרדת: נשירת שיער בהריון. המונח "נשירה הורמונלית" יכול לכלול כמה מצבים, אבל ברוב המקרים שבהם מדברים על נשירת שיער הורמונלית אצל נשים מתכוונים לתבנית נשירה שמושפעת מגנטיקה והורמונים – מה שמכונה לעיתים female pattern hair loss. בניגוד לנשירה אחרי לידה, שיכולה להופיע מהר יחסית, נשירה הורמונלית נוטה להיות איטית, הדרגתית ומתמשכת. Cleveland Clinic ו-AAD מתארים את הדפוס השכיח כנשירה או הידללות סביב השביל המרכזי, הרחבה של השביל, ודילול בחלק העליון של הראש.  כשהשינוי ההורמונלי קשור לגיל המעבר, התמונה מעט שונה: נשירת שיער אצל נשים בגיל המעבר. אחת הנקודות החשובות היא שנשירה הורמונלית לא תמיד נראית כמו “נשירה מסיבית”. הרבה נשים לא מדווחות על כמויות חריגות של שיער במקלחת, אלא דווקא על כך שהשביל נהיה רחב יותר, שהקוקו נעשה דק יותר, או שהקרקפת נראית יותר דרך השיער באזור העליון. AAD מדגישים שבלי טיפול, נשירה תבניתית אצל נשים עלולה להתקדם מהרחבה של השביל לדילול כללי יותר בחלק העליון של הראש.  באתר אור-סין נשירת שיער אצל נשים מתוארת לא פעם כקשורה גם למרכיב הורמונלי משמעותי, ובכמה עמודים באתר מופיעה התייחסות מפורשת לשינויים הורמונליים, לגיל המעבר ולהשפעת ההורמונים על איכות השיער ודילולו. כלומר, האתר כבר יושב היטב על הציר הזה – אבל מאמר שמסביר איך לזהות אותו מול סוגי נשירה אחרים הוא צעד מתבקש.   

איך חוסר ברזל יכול להתבטא בשיער?

חוסר ברזל אינו "סוג נשירה" נפרד במובן של דפוס מראה מאוד ייחודי, אלא יותר גורם אפשרי שיכול לתרום לנשירה – ולעיתים לנשירה מפושטת שנראית כמו telogen effluvium. BAD מציינים שבבירור של telogen effluvium מקובל לעיתים לבצע בדיקות דם כדי לשלול גורמים כמו תפקוד בלוטת התריס וחוסר ברזל. גם NYU Langone מציינים שחוסר ברזל יכול לתרום לנשירת שיער, ושבדיקות כמו ferritin עוזרות להבין את מאגרי הברזל בגוף.  לכן, כשיש נשירה מפושטת ולא ברור מה הסיבה – במיוחד אצל נשים עם מחזורים כבדים, תזונה דלה בברזל, לידה טרייה, צמחונות/טבעונות, עייפות משמעותית או אנמיה – חשוב לא להסתפק רק בהשערה. AAD מציינים שאם בדיקות דם מראות מחסור בברזל או ברכיבים אחרים, אפשר להתאים השלמה בהתאם לממצא. במילים אחרות: חוסר ברזל לא מאבחנים לפי "איך השיער נראה", אלא לפי שילוב של הסיפור הקליני ובדיקות הדם.  עוד נקודה חשובה היא שחוסר ברזל יכול להיות גם גורם מחמיר ולא בהכרח הסיבה היחידה. כלומר, לפעמים יש נשירה אחרי לידה, ובמקביל גם מאגרי ברזל נמוכים; או נשירה הורמונלית ברקע, שעליה "יושב" גם מחסור בברזל. זה בדיוק אחד המצבים שבהם אבחון חלקי מפספס את התמונה המלאה. הספרות בנושא מראה קשר אפשרי בין ferritin נמוך לנשירה מפושטת, אבל גם מצביעה על כך שהקשר אינו פשוט ולא כל נשירה אצל אישה עם ferritin נמוך מוסברת רק על ידו – ולכן בירור מסודר חשוב במיוחד.

טבלת השוואה: נשירה אחרי לידה מול נשירה הורמונלית מול חוסר ברזל

מאפיין	נשירה אחרי לידה	נשירה הורמונלית	נשירה על רקע חוסר ברזל
מתי זה מתחיל	לרוב כמה חודשים אחרי הלידה	בהדרגה, לאורך חודשים או שנים	יכול להתחיל בהדרגה או להחמיר עם הזמן
סוג הנשירה	נשירה מפושטת, לעיתים מסיבית	הידללות הדרגתית	לרוב נשירה מפושטת
איפה רואים את זה	בכל הקרקפת, ירידה בנפח	שביל מרכזי, חלק עליון של הקרקפת	לרוב בכל הקרקפת
קצב	יחסית פתאומי	איטי ומתמשך	משתנה
האם לרוב זמני	בדרך כלל כן	לרוב לא בלי טיפול/התערבות	תלוי בטיפול בגורם
מה עוזר להבדיל	עיתוי אחרי לידה	הרחבת שביל, דפוס תבניתי	בדיקות דם, ferritin/CBC

הטבלה משקפת את ההבדלים המתוארים ב-AAD, Cleveland Clinic, BAD, Johns Hopkins ובמקורות של אור-סין לגבי נשירה אחרי לידה, דפוסי נשירה הורמונליים, והחשיבות של בדיקות דם כשיש חשד למחסור בברזל.   

איך מבדילים בפועל?

1. מתחילים מלוח הזמנים

לוח הזמנים הוא אחד הרמזים הכי חשובים. אם הנשירה התחילה כמה חודשים אחרי לידה – זה כיוון משמעותי מאוד לנשירה אחרי לידה. אם אין טריגר ברור והיא מתקדמת לאט לאורך חודשים או שנים – נשירה הורמונלית עולה יותר בחשד. אם יש סיפור של מחסור תזונתי, מחזורים כבדים, עייפות משמעותית או אנמיה, חוסר ברזל נכנס לתמונה כגורם שצריך לשלול או לאשר. 

2. מסתכלים על צורת הנשירה

נשירה אחרי לידה וחוסר ברזל יוצרות לעיתים קרובות נשירה מפושטת – הרבה שיער נושר מכל הראש, עם תחושת ירידה כללית בנפח. נשירה הורמונלית, לעומת זאת, נראית יותר כמו דילול תבניתי: שביל שנפתח, קרקפת שנעשית יותר גלויה בחלק העליון, וירידה בנפח בעיקר בכתר ובמרכז. זה אחד ההבדלים החשובים ביותר. 

3. בודקים אם יש רמזים כלליים בגוף

כשיש חשד למחסור בברזל, לא פעם יש גם רמזים נוספים: עייפות, חולשה, סחרחורת, קוצר נשימה במאמץ, חיוורון, או היסטוריה של מחזורים כבדים. אלה לא תסמינים של נשירה עצמה, אלא רמזים לכך שכדאי לברר מצב ברזל. Mayo Clinic מתארים את התסמינים הנפוצים של אנמיה מחוסר ברזל, ו-NYU Langone מדגישים שחוסר ברזל הוא משהו שבדרך כלל בודקים בבדיקות דם ולא מנחשים לפי השיער בלבד.

4. זוכרים שיכולה להיות חפיפה

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחייבת להיות רק סיבה אחת. בפועל, נשירה אחרי לידה יכולה “לחשוף” נשירה הורמונלית תבניתית שהייתה ברקע, וחוסר ברזל יכול להחמיר נשירה מפושטת קיימת. מחקר שעסק ב-postpartum telogen effluvium תיאר בדיוק את האפשרות שהתקופה שאחרי הלידה תחשוף הפרעות נשירה נוספות שהיו פחות בולטות קודם. לכן אם התמונה לא מסתדרת, לא כדאי להינעל על תשובה אחת מהר מדי. 

מה נכון לעשות בשלב הראשון?

השלב הראשון הוא לא להתחיל ממוצר, אלא מהבנה של הדפוס. כדאי לשאול: מתי זה התחיל? האם יש טריגר ברור כמו לידה? האם זו נשירה בכמויות גדולות או דילול איטי? האם יש מחזורים כבדים או עייפות? האם יש סימנים של דפוס הורמונלי כמו שביל שמתרחב? שאלות כאלה עוזרות הרבה יותר מבחירה אקראית בשמפו, תוסף או תכשיר. NHS ו-AAD מדגישים שבירור ראשוני טוב מתחיל מהסתכלות על סוג הנשירה ומהיסטוריה רפואית מסודרת.  אם מדובר בנשירה שנמשכת, מטרידה מאוד, מחמירה, או לא ברור מה גורם לה – השלב הבא הוא בירור מקצועי. BAD מציינים שב-telogen effluvium לעיתים נעזרים בבדיקות דם כדי לשלול גורמים כמו חוסר ברזל ובעיות בבלוטת התריס. AAD מציינים גם הם שבדיקות דם יכולות לעזור לזהות מחסורים תזונתיים או גורמים אחרים שניתנים לטיפול.

מתי כדאי לבצע בירור מקצועי?

יש כמה מצבים שבהם לא כדאי לחכות יותר מדי:

• אם הנשירה נמשכת מעבר למה שציפית
• אם השביל נפתח והקרקפת נעשית גלויה יותר
• אם יש נשירה מפושטת חזקה מאוד
• אם יש עייפות, חולשה או חשד למחסור בברזל
• אם יש רקע של מחזורים כבדים, שחלות פוליציסטיות, גיל מעבר או תנודות הורמונליות
• אם אין שיפור אחרי כמה חודשים
• אם נשירה אחרי לידה לא מתחילה להירגע עם הזמן
• אם יש ספק אם מדובר בנשירה זמנית או בדפוס תבניתי מתמשך

NHS, BAD ו-Cleveland Clinic מדגישים שנשירה מפושטת אמנם יכולה להיות זמנית, אבל כשיש ספק באבחנה, כשהנשירה ממושכת, או כשיש אפשרות לגורמים כמו מחסור בברזל, הפרעה הורמונלית או נשירה תבניתית – חשוב לפנות להערכה מקצועית.

איך זה משתלב בגישה של אור-סין?

באתר אור-סין הגישה לנשירת שיער אצל נשים מוצגת כגישה שמנסה להבין את שורש הנשירה ולא רק לעצור את הסימפטום החיצוני. בעמודי הטיפול של האתר יש התייחסות חוזרת להשפעת שינויים הורמונליים, תזונה, סטרס וחסרים תזונתיים, לצד טיפול מותאם אישית שמכוון גם לקרקפת וגם למצב הפנימי של הגוף. באתר גם מודגש שבמקרים רבים ניתן לשלב בין טיפול טבעי לבין רפואה קונבנציונלית לפי הצורך. לכן, במאמר כזה השאלה החשובה איננה רק "מה יותר נפוץ", אלא מה באמת יושב מאחורי דפוס הנשירה הספציפי. זה בדיוק ההבדל בין לנסות “לטפל בשיער” לבין לנסות להבין למה הוא נושר מלכתחילה.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם זו נשירה אחרי לידה או נשירה הורמונלית?

לרוב מסתכלים קודם על התזמון ועל הדפוס. נשירה אחרי לידה מתחילה בדרך כלל כמה חודשים אחרי לידה ונראית כנשירה מפושטת, בעוד שנשירה הורמונלית נוטה להיות הדרגתית יותר ולהופיע כהרחבת שביל ודילול בחלק העליון של הקרקפת. 

האם חוסר ברזל גורם לנשירת שיער?

חוסר ברזל יכול להיות גורם תורם או מחמיר לנשירה, במיוחד לנשירה מפושטת, אבל בדרך כלל לא מאשרים אותו רק לפי מראה השיער אלא באמצעות בדיקות דם כמו ferritin וספירת דם. 

האם נשירה אחרי לידה תמיד חולפת לבד?

ברוב המקרים כן, משום שמדובר ב-telogen effluvium זמני, אך משך ההתאוששות משתנה בין נשים. אם הנשירה נמשכת, מחמירה, או נראית יותר כמו דילול מתמשך, חשוב לבדוק אם יש גם גורם נוסף כמו חוסר ברזל או נשירה תבניתית ברקע. 

האם נשירה הורמונלית יכולה להתחיל גם אחרי לידה?

כן. לפעמים התקופה שאחרי הלידה לא יוצרת רק telogen effluvium זמני אלא גם חושפת נשירה תבניתית/הורמונלית שהייתה קיימת ברקע ולא הייתה בולטת קודם. 

האם כל נשירה מפושטת היא חוסר ברזל?

לא. נשירה מפושטת יכולה להיות גם telogen effluvium אחרי לידה, אחרי סטרס, מחלה, ירידה במשקל, שינויים הורמונליים או חסרים תזונתיים שונים. לכן חשוב לא להניח מראש את הסיבה אלא לברר. 

אילו בדיקות בדרך כלל מעלות חשד למחסור בברזל?

לרוב מדברים על ספירת דם, ferritin ולעיתים גם בדיקות נוספות לפי הצורך. כשיש חשד לגורם אנדוקריני או מפושט אחר, לעיתים בודקים גם תפקודי בלוטת התריס או בדיקות נוספות לפי הסיפור הקליני. 

עיקרי הדברים

נשירת שיער אחרי לידה, נשירה הורמונלית וחוסר ברזל יכולים להיראות דומים – אבל לא באמת מתנהגים אותו דבר. נשירה אחרי לידה נוטה להיות מפושטת, להתחיל כמה חודשים אחרי הלידה ולהיות זמנית. נשירה הורמונלית נוטה להיות הדרגתית יותר, עם הרחבה של השביל ודילול בחלק העליון של הקרקפת. חוסר ברזל יכול להיות גורם תורם לנשירה מפושטת, אך בדרך כלל מאשרים אותו באמצעות בדיקות דם ולא רק לפי מראה השיער. בנוסף, לא מעט פעמים יש חפיפה בין גורמים – ולכן אבחון טוב חשוב יותר מניחוש מהיר. 

לסיכום

השאלה "ממה הנשירה הזאת נובעת?" היא אחת השאלות החשובות ביותר בדרך לבחירת טיפול נכון. לא כל נשירה אחרי לידה היא רק עניין חולף, לא כל דילול הוא בהכרח הורמונלי, ולא כל נשירה מפושטת נובעת מחוסר ברזל – אבל שלושת הכיוונים האלה בהחלט נמצאים גבוה ברשימת החשודים אצל נשים. הדרך הנכונה להבדיל ביניהם מתחילה בשילוב של תזמון, דפוס הנשירה, סימנים כלליים בגוף ובירור מקצועי כשצריך. כך אפשר להימנע מטיפול אקראי ולהתקרב להבנה מדויקת יותר של מה שהשיער מנסה לספר.   

The post נשירת שיער אחרי לידה, נשירה הורמונלית או חוסר ברזל – איך מבדילים? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

פסוריאזיס בקרקפת או סבוריאה בקרקפת – איך מבדילים ומה נכון לעשות?

כשיש גרד, קשקשת, אדמומיות או תחושת אי נוחות בקרקפת, אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני פוגש בקליניקה היא: איך יודעים אם מדובר בפסוריאזיס בקרקפת או בסבוריאה בקרקפת? זו שאלה חשובה מאוד, כי למרות שבמבט ראשון שני המצבים יכולים להיראות דומים, בפועל מדובר בשתי בעיות שונות, עם דפוס שונה, התנהגות שונה ולעיתים גם כיוון טיפולי שונה. בקצרה, אפשר לומר כך: פסוריאזיס בקרקפת נוטה להופיע יותר כקשקשת עבה, יבשה יחסית, לעיתים לבנה-כסופה, עם אזורים מודלקים וברורים יותר. סבוריאה בקרקפת נוטה להופיע יותר כקשקשת שומנית יותר, עדינה יותר, לבנה-צהבהבה, ולעיתים קרובות מערבת גם אזורים נוספים כמו גבות, אוזניים, צידי האף או הזקן. אבל חשוב להבין: לא תמיד התמונה כל כך "קלאסית". לפעמים יש חפיפה, לפעמים התסמינים משתנים עם הזמן, ולפעמים אדם בטוח שיש לו “רק קשקשים”, כשבפועל מדובר במשהו עמוק יותר. מניסיוני, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לא להתחיל מהשאלה "איזה שמפו לקנות", אלא מהשאלה: מה באמת יש לי בקרקפת? במאמר הזה אני (אמיר קליי) אעשה סדר, אסביר איך מבדילים בין פסוריאזיס בקרקפת לבין סבוריאה בקרקפת, מה הסימנים שיכולים לעזור לזהות, מה נכון לעשות בשלב הראשון, ומתי חשוב להגיע לאבחון מסודר כדי להתאים טיפול מדויק יותר. המידע במאמר נועד להסבר כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. בכל מצב של החמרה, ספק אבחנתי, דלקת משמעותית או צורך בטיפול תרופתי – חשוב להתייעץ גם עם רופא עור.

במאמר זה נסקור

• מה זה פסוריאזיס בקרקפת
• מה זו סבוריאה בקרקפת
• למה כל כך קל לבלבל ביניהן
• איך מבדילים בין פסוריאזיס בקרקפת לסבוריאה בקרקפת
• מה נכון לעשות בשלב הראשון
• מתי צריך אבחון מקצועי
• איך אני מסתכל על הטיפול בקליניקה
• שאלות נפוצות
• עיקרי הדברים

 

תשובה מהירה: איך מבדילים ב-30 שניות?

אם הקשקשת עבה יותר, יבשה יותר, עם אזורים ברורים יותר, ולעיתים גם יוצאת מעבר לקו השיער – עולה יותר חשד לפסוריאזיס בקרקפת. אם הקשקשת שומנית יותר, לבנה-צהבהבה יותר, ומופיעה גם בגבות, באוזניים, בצידי האף או בזקן – עולה יותר חשד לסבוריאה בקרקפת. אם יש גם וגם, או אם התמונה לא ברורה – לא כדאי לנחש לבד. במקרים רבים צריך אבחון מדויק יותר כדי להבין אם מדובר בפסוריאזיס, סבוריאה, או מצב מעורב.  

מה זה פסוריאזיס בקרקפת?

פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית, ובקרקפת היא יכולה להופיע במגוון דרכים: החל מקשקשת קלה יחסית, ועד אזורים עבים, מגורים, מודלקים ועקשניים יותר. במקרים רבים אני רואה שפסוריאזיס בקרקפת יוצר תחושה של עור "יושב", עבה יותר, לפעמים עם משטחים ברורים יותר, ולעיתים גם עם גרד משמעותי. אצל חלק מהאנשים זה נשאר רק בקרקפת, ואצל אחרים רואים סימנים גם באזורים נוספים בגוף, כמו מרפקים, ברכיים, עורף, מאחורי האוזניים ולעיתים גם בציפורניים. אחד הדברים שמבלבלים אנשים הוא שפסוריאזיס בקרקפת לא תמיד נראה "דרמטי" בהתחלה. לפעמים הוא נראה כמו קשקשים רגילים, ורק עם הזמן מבינים שהבעיה עקשנית יותר, חוזרת שוב ושוב, ולא מגיבה כמו קשקשת רגילה. להרחבה על המחלה עצמה, על סוגיה ועל אפשרויות הטיפול: טיפול טבעי בפסוריאזיס.

למי זה אופייני?

פסוריאזיס בקרקפת יכול להופיע אצל גברים ונשים, בכל גיל, ולעיתים יש רקע אישי או משפחתי של פסוריאזיס. בחלק מהמקרים יש קשר גם להחמרות סביב סטרס, שינויים הורמונליים, גירוי מקומי, או תקופות של עומס על הגוף.

מה מאפיין את הקרקפת בפסוריאזיס?

• קשקשת עבה יחסית
• מראה יבש יותר
• אזורים אדומים או מודלקים יותר
• לעיתים גבולות ברורים יותר
• לעיתים יציאה מעבר לקו השיער
• לעיתים סימנים גם באזורים אחרים בגוף

 

מה זו סבוריאה בקרקפת?

סבוריאה דרמטיטיס היא מצב דלקתי שכיח יותר ממה שחושבים, והיא מופיעה בעיקר באזורים שבהם יש יותר פעילות של בלוטות חלב – הקרקפת, הגבות, צידי האף, האוזניים, הזקן ולעיתים גם החזה. בקרקפת, סבוריאה נראית בדרך כלל כמו קשקשת שמנונית יותר, רכה יותר, לפעמים בגוון לבן-צהבהב, ולעיתים מלווה באדמומיות ובגרד. אצל חלק מהאנשים זו תופעה קלה יחסית, ואצל אחרים היא יכולה להפוך לכרונית, מציקה ומתסכלת. אחד המאפיינים שאני רואה הרבה בסבוריאה הוא שהיא לא תמיד נשארת רק בקרקפת. הרבה פעמים היא "מסגירה את עצמה" דרך אזורים נוספים בפנים – גבות, קפלי האף, מאחורי האוזניים או הזקן.

למי זה אופייני?

סבוריאה יכולה להופיע אצל גברים, נשים, תינוקות ומבוגרים. היא נוטה להחמיר בתקופות של סטרס, שינויי מזג אוויר, עומס, חוסר איזון פנימי, ולעיתים גם סביב עייפות או תקופות שבהן העור רגיש יותר.

מה מאפיין את הקרקפת בסבוריאה?

• קשקשת דקה יותר או שומנית יותר
• גוון לבן-צהבהב
• תחושה שמנונית יותר של הקרקפת
• אדמומיות וגרד
• מעורבות של גבות, אוזניים, צידי האף או זקן
• מהלך שבא בגלים – נרגע ומחמיר שוב

 

למה כל כך קל להתבלבל ביניהן?

הבלבול נובע מכך ששני המצבים יכולים לגרום לאותם סימפטומים בסיסיים:

• גרד
• קשקשת
• אדמומיות
• גירוי
• תחושת אי נוחות

ולכן הרבה אנשים מסתכלים על הקרקפת ורואים "קשקשים" – אבל לא באמת יודעים מה המקור שלהם. בפועל, ההבדל לא נמצא רק בשאלה אם יש קשקשת, אלא ב־איך היא נראית, איפה היא מופיעה, מה עוד קורה בעור, והאם יש רמזים גם באזורים אחרים בגוף. בנוסף, יש מקרים שבהם הקרקפת לא מציגה תמונה "נקייה" של מצב אחד בלבד. לפעמים יש מאפיינים של פסוריאזיס ושל סבוריאה יחד, ולכן אבחון אמיתי חשוב הרבה יותר מהשערה.  

טבלת השוואה: פסוריאזיס בקרקפת מול סבוריאה בקרקפת

מאפיין	פסוריאזיס בקרקפת	סבוריאה בקרקפת
סוג הקשקשת	עבה יותר, יבשה יותר, לעיתים לבנה-כסופה	שומנית יותר, רכה יותר, לעיתים לבנה-צהבהבה
מראה העור	לעיתים אזורים ברורים ומודלקים יותר	אדמומיות מפוזרת יותר עם קשקשת שומנית
גבולות	לרוב מוגדרים יותר	לרוב פחות חדים
פיזור	עלול לחרוג מעבר לקו השיער	לרוב מופיע גם באזורים שומניים בפנים
אזורים נוספים	מרפקים, ברכיים, עורף, ציפורניים	גבות, צידי האף, אוזניים, זקן
תחושה	עור עבה, קשקשת "יושבת", לעיתים עקשנית מאוד	גרד, שומניות, גירוי וחזרתיות בגלים
מהלך	כרוני ועקשני יותר	נוטה להחמיר ולהירגע בגלים

 

איך מבדילים בפועל?

1. מסתכלים על סוג הקשקשת

זה אחד הסימנים הראשונים שיכולים לעזור. בפסוריאזיס, הקשקשת נוטה להיות:

• עבה יותר
• יבשה יותר
• "יושבת" יותר על העור
• לעיתים בעלת מראה לבן-כסוף

בסבוריאה, הקשקשת נוטה להיות:

• שומנית יותר
• רכה יותר
• לעיתים צהבהבה יותר
• מפוזרת יותר

כמובן, זה לא חוק ברזל – אבל זה כיוון חשוב.

2. בודקים אם הבעיה נשארת רק בקרקפת

אם רואים שהנגעים או הקשקשת חורגים מעבר לקו השיער, למשל למצח, לעורף או לאזור שמאחורי האוזניים – זה מעלה יותר חשד לפסוריאזיס. אם לעומת זאת יש גם קשקשת או אדמומיות בגבות, בצידי האף, בזקן או באוזניים – זה כבר מכוון יותר לסבוריאה.

3. מחפשים סימנים באזורים אחרים בגוף

זו נקודה חשובה מאוד. אם יש במקביל:

• יובש/קשקשת במרפקים
• נגעים בברכיים
• סימנים בגב התחתון
• שינויים בציפורניים

זה מחזק יותר את החשד לפסוריאזיס. אם לעומת זאת יש:

• קילופים בגבות
• אדמומיות בצידי האף
• קילוף באוזניים
• קשקשת בזקן

זה מחזק יותר את הכיוון של סבוריאה.

4. בודקים את מהלך ההחמרות

פסוריאזיס נוטה להיות עקשנית יותר, לעיתים עם מהלך כרוני ממושך. סבוריאה נוטה יותר "לבוא בגלים" – תקופות של שקט ואז החמרה.

5. זוכרים שלא תמיד זה או-או

בקליניקה אני רואה לא מעט מקרים שבהם התמונה לא לגמרי חד-משמעית. לפעמים יש אלמנטים של שתי הבעיות יחד, או מצב שבו הקרקפת עברה גירוי ממושך וטשטשה את התמונה. לכן, מי שמנסה להבין מה יש לו דרך חיפוש תמונות באינטרנט, לרוב לא באמת יקבל תשובה מדויקת.  

מה נכון לעשות בשלב הראשון?

הטעות הכי נפוצה היא להתחיל ישר עם פתרון אקראי – שמפו, תכשיר, שמן או "משהו שקראתי שעזר למישהו". אבל מה שנכון לעשות קודם הוא לעצור ולבדוק:

• איזה סוג קשקשת יש
• האם יש שומניות או דווקא יובש
• האם הבעיה נשארת רק בקרקפת
• האם יש אזורים נוספים מעורבים
• האם יש רקע קודם של פסוריאזיס, סבוריאה או בעיות עור אחרות
• האם יש טריגרים ברורים כמו סטרס, עייפות, שינויי מזג אוויר, צבע לשיער או גירוי מקומי

מה לא כדאי לעשות?

• לא לגרד באגרסיביות
• לא לקלף בכוח את הקשקשת
• לא להחליף כל יומיים מוצר
• לא לשים על הקרקפת כל חומר "טבעי" בלי להבין אם הוא מתאים
• לא להניח שכל קשקשת היא סבוריאה

מה כן כדאי לעשות?

• להתבונן טוב יותר על התבנית
• לתעד אם זה חוזר בגלים
• לשים לב אם יש אזורים נוספים בגוף
• להבין אם יש טריגרים שחוזרים על עצמם
• ובמקרה של ספק – להגיע לאבחון מסודר

 

מתי חשוב להגיע לאבחון מקצועי?

יש מצבים שבהם לא נכון להמשיך לנחש לבד:

• כשהגרד חזק ומפריע לשינה
• כשהקשקשת עבה מאוד או דלקתית מאוד
• כשיש סדקים, כאב או דימום
• כשיש מעורבות גם בפנים, באוזניים, בציפורניים או בגוף
• כשיש נשירת שיער משמעותית
• כששום מוצר לא באמת עוזר
• כשכל פעם הבעיה חוזרת מחדש
• כשלא ברור אם מדובר בפסוריאזיס, סבוריאה או משהו אחר

במקרים כאלה, אבחון טוב חוסך הרבה מאוד ניסוי וטעייה.  

איך אני מסתכל על זה בקליניקה?

בקליניקת אור-סין אני לא מתחיל מהשאלה "איזה משחה נשים", אלא מהשאלה: מה שורש התמונה שאני רואה? אני מסתכל על:

• המראה של הקרקפת
• סוג הקשקשת
• רמת האדמומיות והדלקת
• פיזור הבעיה
• אזורים נוספים בגוף
• היסטוריה של העור
• החמרות שחוזרות
• סטרס, עייפות, עומס, תזונה וטריגרים פנימיים

במקרים רבים, דווקא ההבדלה המדויקת בין פסוריאזיס לסבוריאה משנה לגמרי את כיוון החשיבה. הגישה בקליניקה היא גישה משלימה ומותאמת אישית, שיכולה לכלול לפי הצורך:

• אבחון מקיף
• התאמות תזונתיות
• דיקור סיני
• צמחי מרפא
• משחות טבעיות
• והכוונה לשילוב נכון עם רופא עור או טיפול תרופתי כשצריך

המטרה היא לא רק "להרגיע את הקרקפת לרגע", אלא להבין למה היא מתנהגת כך, ומה יכול לעזור לאורך זמן.  

למה חשוב להבדיל נכון?

כי כשלא מבדילים נכון, הרבה פעמים מטפלים לא נכון. אדם עם פסוריאזיס בקרקפת עלול לחשוב שיש לו "קשקשים רגילים", ולנסות שוב ושוב שמפו שלא באמת מתאים לו. אדם עם סבוריאה עלול לחשוב שיש לו פסוריאזיס, ולהיכנס ללחץ מיותר. אדם עם מצב מעורב עלול לקבל פתרון חלקי בלבד. אבחון נכון לא רק עוזר לבחור טיפול – הוא גם מפחית תסכול, חוסך זמן, ועוזר להבין מה באמת קורה בעור.  

שאלות נפוצות

איך יודעים אם יש לי פסוריאזיס בקרקפת או סבוריאה?

לרוב מסתכלים על סוג הקשקשת, האזורים המעורבים, האם זה חורג מקו השיער, והאם יש סימנים באזורים נוספים בגוף או בפנים. אבל במקרים רבים צריך אבחון מקצועי כדי לדעת בוודאות.

האם סבוריאה יכולה להיות רק בקרקפת?

כן, אבל בהרבה מקרים היא מערבת גם גבות, אוזניים, צידי האף או זקן.

האם פסוריאזיס בקרקפת תמיד כולל נגעים גם בגוף?

לא תמיד. יש אנשים שהקרקפת היא האזור העיקרי, אבל כשיש גם סימנים במרפקים, ברכיים או ציפורניים, זה בהחלט מחזק את הכיוון.

האם ייתכן שיהיו גם פסוריאזיס וגם סבוריאה?

כן, זה בהחלט אפשרי. לכן יש מקרים שבהם התמונה לא חד-משמעית.

האם כל קשקשת בקרקפת היא סבוריאה?

לא. זו אחת הטעויות הכי נפוצות. קשקשת יכולה להופיע גם בפסוריאזיס, וגם במצבים נוספים.

מה יותר חמור - פסוריאזיס או סבוריאה?

זו לא בדיוק השאלה הנכונה. השאלה החשובה היא מה באמת יש, עד כמה זה פעיל, ועד כמה זה משפיע על הקרקפת ועל איכות החיים.

האם טיפול טבעי יכול לעזור גם אם אני משתמש בתרופות מרשם?

במקרים רבים כן, אבל זה צריך להיעשות בצורה מסודרת, בטוחה ומותאמת אישית.  

עיקרי הדברים

• פסוריאזיס בקרקפת וסבוריאה בקרקפת יכולות להיראות דומה, אבל הן לא אותו דבר
• בפסוריאזיס הקשקשת לרוב עבה ויבשה יותר
• בסבוריאה הקשקשת לרוב שומנית יותר ולבנה-צהבהבה יותר
• סבוריאה נוטה לערב גם גבות, אוזניים וצידי האף
• פסוריאזיס נוטה יותר לחרוג מקו השיער ולעיתים לערב גם אזורים אחרים בגוף או את הציפורניים
• לא תמיד אפשר לדעת לבד, ולפעמים יש גם מצב מעורב
• טיפול נכון מתחיל מאבחון נכון

 

לסיכום

אם יש לך גרד, קשקשת ואדמומיות בקרקפת, השאלה אם מדובר בפסוריאזיס בקרקפת או סבוריאה בקרקפת היא לא שאלה טכנית – אלא שאלה שמשפיעה על כל דרך ההתמודדות. ככל שמבינים טוב יותר את ההבדלים בין סוג הקשקשת, האזורים המעורבים, מהלך ההחמרות והסימנים הנלווים – כך אפשר להתקרב לאבחנה מדויקת יותר. אבל מניסיוני, במקרים רבים הפתרון האמיתי לא נמצא בעוד ניחוש או בעוד מוצר אקראי, אלא באבחון מסודר שמבין לעומק מה קורה בקרקפת, מה מחמיר את המצב, ואיך נכון לבנות טיפול מותאם אישית. אם הקרקפת שלך לא נרגעת, אם הבעיה חוזרת שוב ושוב, או אם לא ברור לך מה באמת יש לך – זה בדיוק השלב לעצור, לבדוק, ולהתאים כיוון נכון.  

The post פסוריאזיס בקרקפת או סבוריאה בקרקפת – איך מבדילים ומה נכון לעשות? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

קמת בבוקר והכרית מלאה בשיער? המברשת מספרת סיפור מדאיג בכל סירוק? את לא לבד. נשירת שיער היא תופעה המטרידה נשים רבות, ולעיתים קרובות היא משפיעה לא רק על המראה החיצוני אלא גם על הביטחון העצמי ומצב הרוח. אך לפני שנכנסים ללחץ (שבעצמו עלול להחמיר את המצב), חשוב להבין: לשיער יש מחזור חיים משלו, ויש דרך טבעית ומעמיקה לטפל בו – היישר מהשורש.

מתי הנשירה הופכת לבעיה?

השיער שלנו מורכב הרבה יותר ממה שנראה לעין. מתחת לעור הקרקפת פועלים זקיקי השיער, בתוכם מתרחשים תהליכי ייצור אינטנסיביים. מחזור חיי השערה התקין מחולק לשלושה שלבים עיקריים: שלב הצמיחה (אנאגן) בו נמצאים כ-85% מהשיער, שלב המנוחה (קטאגן) הקצר, ושלב הנשירה (טלוגן). באופן טבעי, אנו מאבדים בין 50 ל-100 שערות ביום. הבעיה מתחילה כאשר האיזון הזה מופר: שלב הצמיחה מתקצר, שלב הנשירה מתארך, ופתאום אנו מוצאים שעד 50% מהשיער שלנו נמצא בשלב מנוחה ונשירה.

למה זה קורה? האויב השקט שנקרא DHT

על פי המידע באתר המרפאה, הסיבה המובילה לנשירת שיער והידללות אצל נשים היא גנטית-הורמונלית. בגופנו קיים אנזים בשם "5 אלפא רדוקטז", אשר במפגש עם טסטוסטרון הופך אותו להורמון בשם DHT. אצל נשים בעלות רגישות גנטית, ה-DHT נקלט בזקיקי השיער וגורם להרס הדרגתי שלהם: הזקיקים מצטמקים, אספקת הדם אליהם נפגעת, והשיער החדש שצומח הופך דק, שביר וקצר יותר.

אך זהו לא הגורם היחיד. מתח נפשי (סטרס), תזונה לקויה, חוסר בויטמינים ומינרלים (כמו ברזל ו-B12), שינויים הורמונליים (כגון הריון, לידה וגיל המעבר) ומחלות עור בקרקפת – כולם עלולים להוביל לשיער דליל ועייף.

הרפואה הסינית: לטפל בשורש הבעיה

בניגוד לגישות המנסות לטפל רק בסימפטום החיצוני, בקליניקת "אור" בראשות אמיר קלי, הגישה היא שהשיער הוא "ראי" למצב הפנימי של הגוף. על פי הרפואה הסינית, נשירת שיער מעידה על חוסר איזון בזרימת האנרגיה (QI) והדם. הטיפול הייחודי שפותח במרפאה הוא מקיף ומשלב ארבעה ערוצי פעולה: עצירת הנשירה, עידוד אספקת דם לקרקפת, עיבוי השיער והאצת קצב הצמיחה.

ארגז הכלים הטבעי לשיקום השיער

הטיפול במרפאה משלב מספר שיטות הפועלות בסינרגיה מושלמת:

1. דיקור סיני (אקופונקטורה): הדיקור מסייע לאיזון המערכת ההורמונלית, משפר את זרימת הדם לקרקפת ומעודד שחרור אנדורפינים להפחתת סטרס – גורם מרכזי לנשירה.
2. צמחי מרפא ייעודיים: שימוש בפורמולות צמחים סיניים שהוכחו מחקרית. למשל, צמח ה-Angelica Sinensis ("הג'ינסנג הנשי") המאזן הורמונלית ומפחית את ייצור ה-DHT, וצמח ה-Polygonum המחזק את הדם ומעודד את הזקיקים לחזור לשלב הצמיחה.
3. סרום טיפולי פעיל: סרום ייחודי המכיל רכיבים כמו Saw Palmetto (דקל ננסי) ו-Capixyl (שילוב של פפטיד ותלתן אדום), אשר מעכבים את האנזים ההרסני ומפחיתים דלקתיות בזקיק.
4. מזותרפיה: שימוש בטכנולוגיה מתקדמת להחדרת החומרים הפעילים לעומק העור ללא כאב, תוך המרצת מחזור הדם ועידוד ייצור חלבונים לבניית שיער עבה.
5. השלמה תזונתית: המלצה לשימוש בתוספים כמו אומגה 3 להפחתת דלקת והזנת הזקיק, וג'לטין המספק חומצות אמינו חיוניות לבניית הקרטין בשערה.

המסקנה: אפשר להחזיר את הגלגל לאחור

נשירת שיער היא לא גזירת גורל. השילוב בין ידע עתיק יומין לבין רכיבים מודרניים שנבדקו מחקרית, מאפשר לטפל בנשירה בצורה עמוקה ויסודית. הטיפול הטבעי לא רק עוצר את הסחף, אלא מחזיר לשיער את החיוניות, הברק והעובי שאבדו לו. זה הזמן להפסיק להסתיר ולהתחיל לטפח – מבפנים ומבחוץ.

The post להתאהב בשיער מחדש: השיטה הטבעית שתחזיר לך את הביטחון appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

מהם הגורמים לאטופיק דרמטיטיס אצל ילדים?

הסיבה המדויקת לאטופיק דרמטיטיס אינה חד משמעית, אך המחקר והניסיון הקליני מצביעים על שילוב של מספר גורמים:

• רקע גנטי: ילדים להורים הסובלים מאלרגיות או ממחלות עור נוטים יותר לפתח את המחלה.
• מערכת חיסון רגישת יתר: תגובתיות גבוהה של מערכת החיסון עלולה לגרום לתהליך דלקתי בעור.
• גורמים סביבתיים: חשיפה לזיהום אוויר, מזג אוויר יבש או לחות גבוהה עלולים להחמיר את התופעה.
• תזונה ואלרגיות: מזונות מסוימים כמו חלב, ביצים או סויה עשויים להוות טריגר להתפרצות.
• מצבי סטרס: מתח נפשי משפיע גם על ילדים, ויכול לגרום להחמרה משמעותית.

השילוב בין הגורמים הללו מוביל לנטייה של העור להיות יבש ודלקתי, עם פגיעה בתפקודו כמחסום טבעי.

הגישה הטבעית לטיפול באטופיק דרמטיטיס

במקום להסתפק במשחות סטרואידיות או טיפולים קונבנציונליים בלבד, גישה טבעית שמה דגש על איזון פנימי וחיצוני כאחד. השיטה כוללת מספר נדבכים משלימים:

1. טיפול בצמחי מרפא

צמחי מרפא נחשבים לבסיס חשוב בטיפול. פורמולות ייחודיות מותאמות לכל ילד בהתאם לחומרת המחלה ולמיקום הנגעים. הצמחים נבחרים כך שיסייעו בהפחתת דלקת, הרגעת הגרד ושיקום העור. לחלק מהצמחים פעילות אנטי־דלקתית מוכחת ואף השפעה על מנגנוני חיסון הקשורים למחלה.

2. התאמת תזונה

תזונה נכונה מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול. המלצה מרכזית היא להפחית מזונות מתועשים, סוכר, מוצרי קמח לבן ומזון שומני. במקומם מומלץ לשלב ירקות ירוקים, פירות טריים, דגים עשירים באומגה 3 ודגנים מלאים. תזונה כזו אינה רק משפרת את תפקוד מערכת העיכול, אלא גם מפחיתה את עומס הדלקת בגוף.

3. תוספי תזונה

אומגה 3 נחשבת לתוסף חשוב במיוחד בשל פעילותה כנוגדת דלקת. היא מסייעת בהפחתת תגובות דלקתיות ובשיקום רקמת העור. לצד זאת, ניתן לשקול שילוב תוספים נוספים בהתאם לצרכים האישיים של הילד.

4. טיפול חיצוני

שמירה על שגרת טיפוח עדינה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. שימוש במשחות טבעיות המבוססות על תמציות צמחים עוזר להקל על הגרד, להפחית את האדמומיות ולשמור על לחות העור. שמפו ותכשירים עדינים ללא כימיקלים מיותרים תומכים גם הם בהקלה על הסימפטומים.

5. טיפול אקלימי

במקרים מסוימים, שהייה באזור ים המלח יכולה להעניק הטבה משמעותית. האוויר העשיר במינרלים, רמות הקרינה הייחודיות והשילוב עם טבילה במים המלוחים יוצרים תנאים אידיאליים להרגעת העור ולהפחתת התהליך הדלקתי.

שילוב בין גוף לנפש

ילדים עם אטופיק דרמטיטיס סובלים לא רק מהתסמינים הפיזיים אלא גם מההשפעה הנפשית: תחושת חוסר נוחות, חוסר ביטחון עצמי ולעיתים קשיים חברתיים. לכן חשוב לשלב גם תמיכה רגשית – עידוד, סביבה תומכת והפחתת סטרס. פעילות גופנית מתונה, משחקים באוויר הפתוח ושגרה קבועה של שינה מסייעים בהפחתת מתח ובחיזוק מערכות הגוף.

סיכום

אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים היא מחלה מאתגרת, אך באמצעות גישה טבעית ניתן להגיע לשיפור משמעותי. שילוב של צמחי מרפא, שינוי תזונתי, תוספי תזונה, טיפול חיצוני עדין ולעיתים גם טיפול אקלימי – מאפשר להפחית דלקת, להרגיע את הגרד ולשקם את העור.

המפתח הוא ראייה הוליסטית: התייחסות לגורמים הפנימיים, להרגלי החיים ולמצב הרגשי של הילד. כאשר כל המרכיבים הללו משתלבים יחד, ניתן להשיג תוצאות מצוינות ולספק לילדים ולאורח חייהם איכות חיים טובה ובריאה יותר.

The post אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים: מה גורם לה וכיצד מטפלים בצורה טבעית appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

מה קורה בגוף כשהוא תחת לחץ?

1. הפרשת הורמוני סטרס – כמו קורטיזול ואדרנלין, שגורמים להיחלשות מערכת החיסון, ייצור שומן מוגבר בעור ואדמומיות.
2. התדרדרות באיכות חיים – חוסר שינה, תזונה חלשה, גירודים אובססיביים.
3. לולאה שלילית – מתח → בעיית עור → חרדה יותר → החמרה נוספת.

תוצאות של מחלות עור שמוגברות על ידי חרדה

• אקזמה ופסוריאזיס – עלולים להתלקח בחוזקה בתקופות מתח וחרדה כרונית.
• אקנה מבוגרים – מחמיר בשילוב של חוסר שינה, סטרס גבוה, תזונה לא מאוזנת.
• גרד כרוני ותגובות עוריות לא מוסברות – לעיתים מבטאים עומס נפשי יותר מאשר גירוי פיזי.

למה לבחור בקליניקת אור-סין?

אמיר קלי, מומחה לרפואת עור משלימה עם כ־25 שנות ניסיון בטיפול במבוגרים וילדים, מטפל במרפאתו הפרטית. בשיטות טבעיות וחדשניות – הכוללות נטילת צמחי מרפא, דיקור ומשחות צמחיות – ליווה אלפי מטופלים והפגין תוצאות מוכחות. בנוסף, הוא זוכה להכרה בינלאומית ואף נבחר ברשימת פורבס ברופאים מובילים בישראל.

הגישה בקליניקה משלבת:

• תמיכה רגשית וטיפול נפשי במידת הצורך.
• טיפול דרמטולוגי מקצועי – כולל שיתוף פעולה עם רופאי עור קונבנציונליים.
• תשומת לב מלאה לתוצאות – בהסתמך על מקרים ממשיים של שיפור בתחושת המטופלים ובמאפייני העור.

מה כולל טיפול משולב ומדויק?

המלצות מעשיות עבורך

אם את/ה מרגיש/ה שהעור מושפע מלחץ נפשי:

• פנה/י לקליניקת אור-סין, בהנחיית אמיר קלי, למעבר מהיר לטיפול מקצועי בעל ניסיון וביסוס תוצאות.
• חשוב לשלב טיפול רגשי – פסיכולוגי או מתודי נשימה – עם טיפול עור.
• צרו שגרה תומכת: שינה איכותית, תזונה עשירה בנוגדי חמצון, ופעילות גופנית קלה.

לסיכום

העור הוא ראי לנפש. בדרך המשלבת אמיר קלי ובקליניקת אור-סין – מאפשרת לך לא רק להקל על התסמינים, אלא גם לטפל בשורש: הגוף והנפש גם יחד. תהליך מקצועי, אמין, עם ניסיון מוכח ותוצאות בולטות – הפסיכולוגיה והדרמהטולוגיה נפגשות במקום אחד.

The post כשהחרדה פוגשת את העור – איך מתח נפשי משפיע על העור appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

גורמים ותסמינים לפסוריאזיס באיזור הקרקפת וזמן ההשפעה

הגורמים אשר עלולים להוביל להתפרצות של פסוריאזיס, נעים בין גיל כשהמחלה עלולה להתפרץ בכל גיל ועד אל לחץ נפשי ואפילו נטילה של תרופות או עישון. עם זאת חשוב להכיר גם בנסיבות גנטיות, שכן עבור לא מעט מהחולים הסובלים מהמחלה יש קרוב משפחה הסובל מהמחלה גם כן. הופעה של פסוריאזיס בקרקפת ברבדי עור יבשים, בעלי קשקשים לבנים ובגדלים שונים. האזורים הללו עלולים גם להיסדק ואף לדמם, כשזמן ההתפרצות שלהם נע בין שבועות לימים אך המחלה במרבית המקרים הינה כרונית. אך לצד הגרפיות של המחלה, היא איננה מדבקת בניגוד לצורות והנגעים המלווים אותה. חשוב עוד לדעת כי בשנים האחרונות מצאו מחקרים כי חולי פסוריאזיס נמצאו בסיכון גבוהה יותר לסבול ממחלות כרוניות אחרות כמו דלקות פרקים, סכרת, לחץ דם ועלייה בשומני הדם. נוסף על כך המחלה מערבת לא פעם גם את הציפורניים, ופסוריאזיס בציפורניים מלווה פעמים רבות דווקא את המעורבות בקרקפת.

 דרכי טיפול והקלה לפסוריאזיס בקרקפת

כמו שכבר ציינו ישנם כמה דרכי טיפול והקלה למחלת פסוריאזיס בקרקפת, אחד מהם הוא כמובן טיפול תרופתי המבוסס סטרואידים אשר להם יכולת אנטי דלקתית הנחשבת יעילה אל מול הפצעים. טיפול זה ניתן גם דרך כדורים וגם דרך משחה, כשאחד הטיפולים הלא פחות פופולריים הוא גם שמפו בעל חלקיקי זפת לו בדומה לטיפול מבוסס סטרואידים נדרש מרשם רופא. הטיפולים הטבעיים נעים בין שימוש בחומצת שומן מסוג אומגה שלוש ועד אל עיסוי בקרקפת עם שמן זית. כמו כן אחת ההמלצות הוא הורדת מפלס המתח הנפשי, בעזרת פעילות ספורטיבית.

The post דרכי טיפול בפסוריאזיס באיזור הקרקפת appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

מחלות שונות בונות את שמן לאורך השנים, אך דלקת עור אטופית או אטופיק דרמטיסטיס הינה אחת מהמחלות ולה לא מעט שמות וכינויים, ובשונה מכינוי חיבה שאנו נוהגים להעניק אחד לשני המחלה הזו בהחלט לא חביבה. דלקת העור מתקיימת אצל כמעט שלושים אחוזים מהילדים והתינוקות ברחבי העולם כשגם המבוגרים לא חפים ממנה, כשנתונים מראים על בין שלושה עד שבעה אחוזים של מבוגרים הסובלים ממחלה זו. האזורים בהם מופיעה המחלה יחד עם גירוד ועד להופעת גלדים, נע בין אזור הקרקפת, הפנים, עפעפים, קיפולי הגוף ועוד אזורים שונים וכל זאת תלוי בגיל ובחומרת המחלה אשר עשויים להפוך טורדניים.

אטופיק דרמטיטיס אצל תינוקות

דלקת בעור או אטופיק דרמטיטיס מופיעה לרוב בגיל ינקות כמו שכבר ציינו, עם זאת היא לרוב נחשבת כתופעה גנטית וגם כחלק מהיסטוריה משפחתית. שכן הורים אשר סבלו בילדות או בחייהם הבוגרים ממחלות עור שונות, מעלים את סיכויי התינוק לקבל גם כן מדלקת העור. עם זאת גם אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה עלולים למצוא עצמם בין הסובלים מאטופיק דרמטיטיס, כאשר כל הסובלים מהמחלה עלולים גם להחמיר אותה בתנאים שונים. החל מאופי האקלים ועד אל חומרי ניקוי, עשן, יובש של העור, לחץ נפשי(על פי לא מעט מחקרים) ואפילו בחשיפה אל בשמים כאלו ואחרים. הסובלים מדלקת בעור עלולים גם להיות אלרגיים לסוגי מזון שונים, אשר עלולים בין היתר להחמיר את המחלה. עם זאת חשוב להיוועץ עם רופא לפני הפסקה של מזון כזה או אחר.

דרכים לזיהוי דלקת עור אטופית וטיפול

על מנת לאבחן דלקת בעור יש לבצע מספר אבחנות קליניות, הכוללות בדיקות דם, בדיקה לאלרגניים, ספירת דם ועוד. כל אלו יוכלו לצד בדיקות פיזיות כמו פיזור הגירויים והשינויים בעור, יעזרו לרופא המטפל להגיע למסקנה האם מדובר בדלקת עור או באלרגיה חולפת. המחלה שגם איננה נחשבת למחלה מדבקת מטופלת בעיקר בצורה טבעית הנעה בין דיקור ועד לתפריט מאוזן ושימוש בצמחי מרפא. עם זאת ישנם לא מעט טיפולים ביתיים שונים, אשר יכולים להקל על החולים והם מתחילים באמבטיה ועד א למריחת קרם לחות מומלץ.

The post כמה מילים על דלקת עור אטופית או אטופיק דרמטיסטיס appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

שש הסיבות השכיחות במבט אחד

סבוריאה – הסיבה השכיחה ביותר

רוב מקרי הגרד בקרקפת אצל מבוגרים הם סבוריאה דרמטיטיס. המצב קשור לשמר טבעי שחי על עור כולנו ונקרא מלאסזיה, שאצל חלק מהאנשים מעורר תגובה דלקתית באזורים שמניבים יותר שומן.

הקשקש בסבוריאה שונה מקשקשת רגילה: הוא גדול יותר, נוטה להיות שמנוני ובגוון צהבהב, ומלווה באדמומיות של העור מתחתיו. הוא כמעט אף פעם לא מוגבל רק לקרקפת – כדאי לבדוק גם את הגבות, את קפלי האף ואת אזור הזקן.

המצב כרוני ומחזורי: תקופות רגיעה מתחלפות בהתלקחויות, לרוב בחורף, בתקופות לחץ ואחרי חוסר שינה. להרחבה מלאה על המצב ועל דרכי הטיפול בו אפשר לעיין בעמוד סבוריאה דרמטיטיס בקרקפת.

פסוריאזיס בקרקפת

בפסוריאזיס מערכת החיסון מאיצה את קצב התחדשות תאי העור, והתאים מצטברים על פני השטח ויוצרים רובד עבה ומקושקש. בקרקפת זה נראה ככתמים אדומים עם קשקש כסוף ויבש, בעלי גבולות חדים ומוגדרים.

זו מחלה תורשתית שאינה מדבקת כלל, ואין סיבה להימנע ממגע. אצל רוב הסובלים יש קרוב משפחה נוסף עם המחלה. להרחבה על ההבחנה בין שני המצבים ועל מה שנכון לעשות בכל אחד מהם, ראו פסוריאזיס בקרקפת או סבוריאה – איך מבדילים, ולתמונה המלאה של המצב ואפשרויות הטיפול בו את העמוד פסוריאזיס בקרקפת.

קרקפת יבשה ואקזמה

לא כל קשקוש הוא מחלה. קרקפת יבשה מייצרת פתיתים לבנים קטנים ויבשים, בלי אדמומיות ובלי שומניות, והיא מחמירה בחורף, אחרי מקלחות חמות וארוכות ובשימוש בשמפו מנקה מדי.

ההבדל המעשי פשוט: ביובש, החזרת לחות והפחתת טמפרטורת המים משפרות את המצב תוך ימים. בסבוריאה ובפסוריאזיס זה לא מספיק.

אצל אנשים עם נטייה אטופית הקרקפת יכולה להיות מעורבת כחלק מהתמונה הכללית של יובש ורגישות בעור. במקרה כזה כדאי להסתכל על מחסום העור בגוף כולו ולא רק על הראש.

אקזמת מגע – תגובה לתכשיר

זו הסיבה שהכי קל לפספס, כי היא לא כרונית אלא תגובתית. צבע שיער, החלקה, שמפו חדש או ג'ל עיצוב יכולים לעורר גירוי או אלרגיה של ממש.

הרמז המזהה הוא העיתוי: הגרד מתחיל ימים ספורים אחרי חשיפה, ולעיתים מתפשט גם אל המצח, העפעפיים או הצוואר – האזורים שאליהם התכשיר נזל. אם מפסיקים את החשיפה והמצב נרגע, זו התשובה.

גזזת – זיהום פטרייתי מדבק

גזזת שכיחה בעיקר בגיל הגן ובית הספר. היא נראית ככתם מקושקש בקרקפת שבתוכו השערות שבורות בגבהים שונים, ולעיתים מלווה בבלוטות נפוחות בעורף.

חשוב להבדיל בינה לבין אלופציה אראטה: שם הכתם חלק ונקי לחלוטין, בלי קשקוש ובלי שברי שערות, והמצב אינו מדבק. להרחבה על מצבי הקרקפת בגיל הצעיר ראו עור הקרקפת אצל תינוקות וילדים.

כינים

כשמדובר בילד עם גרד פתאומי ועקשן, כדאי לשלול כינים לפני כל דבר אחר. הסימן המזהה הוא הביצים: נקודות לבנות קטנות שדבוקות היטב לגבעול השערה בסמוך לקרקפת, ולא יורדות בניעור או בהברשה – בשונה מקשקשת שנושרת בקלות.

הגרד מתרכז לרוב מאחורי האוזניים ובעורף.

ארבע שאלות שמצמצמות את התמונה

1. איך נראה הקשקש? שמנוני וצהבהב מכוון לסבוריאה. עבה, יבש וכסוף מכוון לפסוריאזיס. דק ולבן בלי אדמומיות מכוון ליובש.
2. איפה זה נעצר? נגע שחורג מעבר לקו השיער אל המצח או העורף מכוון לפסוריאזיס.
3. מה קרה ממש לפני? צבע שיער, תכשיר חדש או החלקה בשבועיים האחרונים מעלים חשד לאקזמת מגע.
4. מה גיל הסובל? אצל ילדים יש לשלול קודם כינים וגזזת. אצל מבוגרים סבוריאה היא ההסבר השכיח ביותר.

מתי לגשת לבדיקה

• כתם קירח בקרקפת, במיוחד אצל ילד – תמיד שווה לשלול גזזת.
• נשירת שיער שמלווה את הגרד.
• פצעים פתוחים, הפרשה, קרום צהבהב או ריח – סימנים לזיהום משני.
• גרד שמפריע לשינה או לתפקוד היומיומי.
• מצב שלא משתפר אחרי מספר שבועות של טיפול ביתי מסודר.
• נגעים שמופיעים גם במקומות אחרים בגוף.

מה עוזר בפועל

ללא קשר לאבחנה המדויקת, יש בסיס משותף שמפחית גרד כמעט בכל מצב:

• להוריד את טמפרטורת המים. מים חמים מסירים שומן מגן ומחמירים גם יובש וגם גרד.
• לתת לשמפו הטיפולי זמן מגע. שתי דקות על הקרקפת לפני שטיפה עושות הבדל גדול יותר מהחלפת מותג.
• לא לגרד. הגירוד מייצר דלקת שמגבירה את הגרד, וכך נסגר מעגל שקשה לצאת ממנו.
• להפחית מוצרי עיצוב בתקופת ההתלקחות – הם נוטים להצטבר ולהחמיר את הגירוי.
• לשים לב ללחץ ולשינה. מתח נפשי אינו הגורם למחלה, אבל הוא מהטריגרים המשמעותיים ביותר להתלקחות.

הגישה של רפואת עור משלימה

ברפואת עור משלימה הטיפול נבנה לצד האבחנה הרפואית ולא במקומה. הוא מתמקד בשלושה מישורים: הרגעת הדלקת המקומית בעזרת תכשירים צמחיים, תמיכה פנימית באמצעות צמחי מרפא ותזונה, וזיהוי הטריגרים האישיים שמעוררים את ההתלקחויות.

המטרה הריאלית במצבים כרוניים כמו סבוריאה ופסוריאזיס אינה ריפוי מלא אלא שליטה טובה – הפחתת עוצמת ההתלקחויות והארכת תקופות הרגיעה ביניהן.

המידע כאן נועד להסבר כללי בלבד ואינו מחליף אבחון או ייעוץ רפואי אישי.

The post מגרד לכם הראש? המאמר הזה עבורכם appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

אורח חיים הכולל תזונה לקויה והזנחה של הגוף בצורה לא מאוזנת נמצא כגורם משפיע מאוד להתפרצות המחלה.

אין עדיין תרופה אשר הוכרזה בתור המרפא הרשמי של הפסוריאזיס אבל קיימים מגוון טיפולים, חדשים, עתיקים, פולשניים ורוחניים, אשר הובילו לא פעם לתוצאות מרשימות. במאמר זה נספר מעט על הדרכים השונות להתמודדות וטיפול.

איך מטפלים בפסוריאזיס?

טיפולים אלטרנטיביים – הינם טיפולים המבוססים על צמחי מרפא סיני התורמים לניקוי רעלים מהגוף ו"ניקוי" המערכת, שימוש במלחים, תרפיות במים ודיקור. מטופלים רבים מדווחים כי הטיפולים הטבעיים השונים הקלו ועזרו מאוד. יש לציין שלא בכל המקרים מכיוון שהתפרצות פסוריאזיס היא שונה מחולה לחולה.

טיפולים מקומיים – אשר מתמקדים בעיקר להאטת קצה החלוקה בתאים  ולהפתחת העוצמה של הדלקת. אלו הם טיפולים הניתנים בעיקר בעזרת משחות ותכשירים שונים. קיים גם שמפו לטיפול במקרים בהם יש פסוריאזיס בקרקפת. 

מעורבות ציפורניים – כשהמחלה מגיעה אל הציפורניים הטיפול ארוך יותר, משום שהציפורן צומחת לאט וההתקדמות נמדדת בלוחית החדשה שצומחת. פסוריאזיס בציפורניים דורש לכן התמדה של חודשים לפני שאפשר להעריך אם הטיפול עובד.

תרופות ביולוגיות – נוגדנים למרכיבים בהיווצרות פסוריאזיס, מבוססים על חלבונים המעתיקים פעילות של חומרים אחרים בגוף ובכך יוצרים להם תחרות ומונעים מהם לפעול.

טיפול ארצישראלי – האמנם זהו טיפול הנשמע כמו המלצה לחופשה אבל מדובר באחד מהטיפולים היותר מוצלחים הקיימים כיום. מדובר בשילוב בין חשיפה לקרניים אולטרה סגולות וטבילות ממושכות בים המלח. לאור העובדה שהטיפול יוצר תגובה חיובית אצל 90% מהמקרים, הפך ים המלח למוקד עליה לרגל מכל העולם וחולים המעוניינים לקבל טיפול בים המלח. אנחנו הישראלים אולי לא צריכים מטוס כדי להשיג טיפול כזה אבל מוטב לשהות בים המלח בין שבועיים לשלושה כדי להשיג תוצאות מספקות. להרחבה על טיפול אקלימי בפסוריאזיס – כמה זמן שהייה נדרש בפועל, ואיך משמרים את השיפור אחרי החזרה הביתה.

קראו גם על: טיפול טבעי באסתמה של העור

The post הסוף לספחת? כיצד מטפלים בפסוריאזיס appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

אסטמה של העור הינה תופעה גלובלית שכיחה מאוד בעולמות הרפואה. זו דלקת עור כרונית המתבטאת בעיקר וגירודים עזים, פריחות ויובש מוגבר. ב60% מהמקרים מופיעה הדלקת בגיל הינקות וב85% לפני גיל 5. אבל אפשר לנשום לרווחה כי ברוב המקרים המחלה עוברת בבגרות. הגרד הפריחה מופעים בעיקר בקפל המרפקים, צוואר, עורף, במפרקי האצבעות, מתחת לאזור החזה בקפלי המרפקים. האזורים הנגועים משתנים בין מטופל למטופל.

מה הסיבות לפריחה?

המדע ועולם הרפואה עדיין לא הצליחו להניח את האצבע במדויק לגבי הגורם המרכזי בהתפשטות אטופיק דרמטיטיס בקרב ילדים ומבוגרים. אחד הגורמים שנמצאו משפיעים הוא פעילות יתר של המערכת החיסונית והיווצרות עליה בנוגדן IgE בדם. הנוגדן פעיל חלק מתגובה אלרגית.

סיבה נוספת שאין להתעלם ממנה, היא העניין התורשתי. אסטמה של העור ידועה בתור בעיה המועברת מהורים לילדים והסיכוי לחלות כאשר שני ההורים חלו בעברם הוא מאוד גבוה.

מדוע הפריחה מחמירה?

מספר גורמים יכולים להשפיע על פעילות מוגברת של המערכת החיסונית. קיימים חומרים שאנו פוגשים באופן יומיומי כמו: בדים סינטטים, מוצרי טיפוח, חומרי ניקוי, קרדית האבק, עשן וצמחים שונים. כל אלו אצל חולי אטופיק דרמטיטיס יכולים להחמיר את הפריחה. עוד נושא פחות מדובר הוא שינויי אקלים. מעבר בין חום קיצוני לקור קיצוני מאוד תורם להחמרה וכמובן עונות מעבר. כל הסיבות המוזכרות עלולות לגרום להתפרצות של דלקת עורית, אבל הסיבה לא תמיד בטוחה במאת האחוזים, קיימות עוד כמה סיבות נוספות כמו: לחץ נפשי, חוסר בשעות שינה, עומס בעבודה, לחצים ודאגות. יש הטוענים שבעיות של הנפש הם הגורם המרכזי. יש הטוענים שקיימים מזונות אלרגניים כמו בוטנים או ביצים שעלולים להחמיר את הפריחה. אורח חיים שלא כולל פעילות ספורטיבית ומפגשים חברתיים משפיע גם. באופן כללי ניתן לסכם את הגורמים לשלושה קבוצות עיקריות. גורמים סביבתיים, אורח חיים ותורשה. אצל ילדים ברוב המקרים יהיה שילוב בין האסטמה של העור לאסטמה של דרכי הנשימה, מצב שהגורמים והשפעה שלהם מזג אוויר וחשיפה לחומרים אלרגנים.

בקרב מבוגרים ההחמרה במצב בעיקר בשל אורח חיים לא בריא הכולל הימנעות מכושר, תזונה לקויה ולחץ נפשי קבוע.

The post סיבות להחמרה אטופיק דרמטיטיס appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

הסיבה המדויקת לכך אינה ברורה, אך ייתכן שהיא נובעת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים כגון עישון או מתח, או מזיהום כמו דלקת גרון או מחלת ליים.  פסוריאזיס אינה מדבקת, אך היא יכולה לעבור בתורשה. ישנן תפיסות שגויות רבות לגבי פסוריאזיס, כמו למשל שהיא מדבקת או נגרמת על ידי היגיינה לקויה.

התסמינים של פסוריאזיס

פסוריאזיס מופיעה בדרך כלל כפריחה על המרפקים, הברכיים והקרקפת (אצל ילדים). התסמינים השכיחים ביותר הם גירוד, עקצוץ ודלקת. תסמינים אחרים כוללים:

– יובש

– אדמומיות

– עיבוי העור

– קילוף עור

– תחושת בעירה

– מפרקים כואבים (דלקת מפרקים פסוריאטית)

– שינויים בציפורניים: גומות זעירות, עיבוי או היפרדות מהמצע (פסוריאזיס בציפורניים)

דרכי טיפול טבעיות בפסוריאזיס

פסוריאזיס היא הפרעה חיסונית הגורמת לכתמים אדומים וקשקשים על העור. זה יכול להיות קשה לטיפול כי זה לא נגרם על ידי דבר אחד. ישנם טיפולים רבים ושונים לפסוריאזיס כולל משחות וקרמים מקומיים, תרופות דרך הפה, ופוטותרפיה. לטיפולים אלו יש לרוב תופעות לוואי לא נעימות שניתן להימנע מהן בטיפולים טבעיים.

פסוריאזיס לא משפיע רק על העור שלכם, זה משפיע על כל הגוף שלכם. פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית שיכולה להיות קשה לטיפול. זה יכול לגרום לתסכול רב וללחץ על האדם שיש לו את זה. ניתן להקל על תסמיני הפסוריאזיס באמצעות תזונה ואורח חיים בריא.

ניתן לטפל בפסוריאזיס באמצעות תרופות טבעיות מעולם הרפואה המשלימה כגון צמחים בעלי פעילות נוגדת דלקת ומשחות על בסיס צמחים . טיפול הטבעי בפסוריאסיס מאפשר טיפול יעיל  ובטוח ללא כל תופעות לוואי. 

טיפול מקצועי ואיכותי בפסוריאזיס במרפאה של אמיר קלי

מעבר להקלה בתסמינים, רפואה משלימה מציעה מגוון טיפולים טבעיים ויעילים בפסוריאזיס. צוות המרפאה שלנו מבטיח מענה מקצועי ואישי לכל מטופל על מנת להבטיח את איכותו של הטיפול. לעוד פרטים בנושא פסוריאזיס טיפול טבעי לחצו על הקישור!

The post רפואת עור משלימה כטיפול טבעי לפסוריאזיס appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

התסמינים השכיחים ביותר של אסתמה של העור הם כתמים מגרדים, אדומים ויבשים על העור. טלאים אלו עשויים להיות מלווים בתחושה כללית של אי נוחות וגרד, כאשר חלק מהאנשים חווים שיעול דמוי אסתמה כאשר הם מגרדים את האזור הפגוע. אבחנה יכולה להתבצע רק לאחר ביטול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים אלה, כגון אקזמה או פסוריאזיס.

הגורמים השכיחים ביותר לאתטמה של העור הם מגע עם כימיקלים מסוימים, כמו מתכת בתכשיטים, ושאיפת חומרים מסוימים הנישאים באוויר. חלק מהאנשים אולי אפילו לא יודעים שיש להם מצב זה עד שהתסמינים שלהם מחמירים. 

הטריגרים והאסטרטגיות הנפוצות ביותר עבור אנשים עם אסתמה של העור

אסתמה עורית היא סוג של אסתמה שיכולה להשפיע על העור וחלקים אחרים בגוף. זה קורה כאשר מערכת החיסון נכנסת להילוך יתר בתגובה לאלרגן. הטריגרים הנפוצים ביותר עבור אנשים עם אסתמה של העור הם אלרגנים. האלרגנים הנפוצים ביותר עבור אנשים עם אסתמה של העור כוללים אבקה, עובש, קשקשים של בעלי חיים, קרדית אבק וקשקשים של חיות מחמד. עבור אלו הסובלים מאסתמה של העור, האסטרטגיה הטובה ביותר היא להימנע מחשיפה לאלרגנים אלו.

הטריגרים הנפוצים ביותר עבור אנשים עם אסתמה עורית הם:

* חומרי ניקוי לבית
* אדי צבע
* כימיקלים
* עובש
* חיות מחמד
* עשן
* צמחים

תופעת האקזמה

אסתמה של העור היא לא רק מצב נשימתי, זה יכול להתבטא גם כבעיית עור דמוית אקזמה. אנשים עם אקזמה עלולים לחוות החמרה בתסמינים כאשר הם נחשפים לאלרגן שגורם לאקזמה שלהם להתלקח. הסובלים מאקזמה צריכים גם להקפיד על הימנעות מטריגרים המחמירים את מצבם ולהתייעץ עם רופא אם יש להם שאלות או חששות לגבי תוכנית הטיפול שלהם. היכנסו לעמוד שלנו אסתמה של העור לכל הפרטים שחשוב לדעת!

The post מהי אסתמה של העור? טריגרים ודרכי מניעה appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

ישנם מיתוסים רבים על נשירת שיער אצל נשים מכיוון שאנשים לא יודעים הרבה על הנושא הזה.
אז כן, לא רק גברים סובלים מנשירת שיער,  גם נשים חוות את זה והסיבות לכך שונות מהסיבות המובילות גברים להקריח, והן גם שונות מהסיבות שמובילות לנסיגת קווי השיער.

נשירת שיער אצל נשים היא בעיה רצינית שיכולה לנבוע מסיבות רבות

בחלק זה נדון במיתוסים ועובדות על  נשירת שיער אצל נשים

מיתוס: נשירת שיער אצל נשים נגרמת עקב היגיינה לקויה

האמת: אחד המיתוסים הנפוצים ביותר על נשירת שיער אצל נשים הוא שזה תוצאה של היגיינה לקויה. המיתוס הזה הופרך על ידי מחקרים רבים שהראו שישנם גורמים אחרים במשחק.

מיתוס: נשירת שיער אצל נשים היא רק סימן להזדקנות

האמת: זה לא המקרה – נשירת שיער אצל נשים יכולה להיגרם משינויים הורמונליים, מחלות בלוטת התריס, ואפילו מתח שהם כולם גורמים שמשפיעים גם על צמיחת השיער. הגיל אמנם אינו הגורם, אבל הוא כן משנה את התמונה: נשירת שיער בגיל המעבר מתבטאת בהתדלדלות הדרגתית בקו הפרידה ולא בכתמים, ודורשת בירור אחר לגמרי.

מיתוס: נשירת שיער אצל נשים יכולה להיפתר בעזרת שמפו מיוחד

האמת: שמפו מיוחד לא יעזור אם יש נשירת שיער הורמונלית כי זה לא קשור לחוסר הניקיון או ההיגיינה. זה קשור להורמונים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן השולטים בצמיחת ובריאות השיער. להרחבה על נשירת שיער על רקע הורמונלי – מה קורה לזקיק אחרי לידה, בשינוי גלולות או בגיל המעבר, וכמה זמן לוקח עד שרואים שיפור.

מיתוס: נשירת שיער היא בלתי הפיכה

האמת: זהו גם אחד מהמיתוסים הנפוצים ביותר על נשירת שיער נשית. ניתן להפוך ולמנוע נשירת שיער עם תרופות ביתיות שעובדות. 

מיתוס: נשירת שיער נגרמת מלחץ

האמת: לחץ עשוי להיות גורם במקרים מסוימים, אבל זה לא הגורם היחיד לנשירת שיער נשית. זה יכול להיות גנטיקה, שינויים הורמונליים, או אפילו מחלה שגורמת לשיער לנשור.

לסיכום

לסיכום, ישנן תפיסות שגויות רבות לגבי מה גורם להתקרחות נשית, ישנם כמה מיתוסים לגבי נשירת שיער אצל נשים שיש להפריך אותם מכיוון שהם עלולים להוביל להחמרה במצב או אפילו ליצור בעיות חדשות.

בגדול, נשירת שיער אצל שנים יכולה לנבוע משינויים הורמונליים, גנטיקה או אפילו מתח, אולם ישנן גם סיבות נוספות. 

צרו איתנו קשר בהקדם ונשמח לעזור לך להבין מה מקור הנשירה, וחשוב יותר – כיצד לטפל בה בצורה מיטבית

The post מיתוסים נפוצים על התקרחות נשית appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

מה גורם לפסוריאזיס וכיצד ניתן לאבחן זאת?

פסוריאזיס היא מחלת עור הפוגעת ב-1% מהאוכלוסייה, וקשה לאבחן אותה. פסוריאזיס היא מצב עור שניתן לאבחן על ידי התבוננות בעור, שאילת שאלות לגבי תסמינים וביצוע בדיקה גופנית. רופא בדרך כלל יעשה בדיקה גופנית וייקח דגימות מהעור לבדיקה במיקרוסקופ. אם יש חשד לפסוריאזיס, הרופא עשוי להזמין בדיקות דם כדי לשלול מצבים אחרים, כמו חוסר תפקוד תאי T.

לאדם עם פסוריאזיס יש תאי חיסון הנקראים תאי T שאינם פועלים כראוי. הגוף תוקף את תאי העור שלו, מה שגורם לאדמומיות ולקשקשים. התסמין השכיח ביותר של פסוריאזיס הוא כתמי עור אדומים וקשקשים. פצעים אלה עשויים להיות מגרדים או כואבים ועשויים להשתנות בגודלם. לפעמים אין פריחה כלל, אך האדם יסבול מפסוריאזיס בדרכים אחרות כגון כאבי פרקים או עור יבש. אצל כמחצית מהמטופלים המחלה מערבת גם את הציפורניים: פסוריאזיס בציפורניים מתבטא בגומות זעירות בלוחית, בעיבוי, בשינוי צבע או בהיפרדות הציפורן מהמצע — ולעיתים הוא הסימן הראשון שמופיע, עוד לפני נגעים בעור.

איך מתמודדים עם הסימפטומים וכיצד ניתן לטפל בפסוריאזיס

המילה פסוריאזיס מגיעה מהמילה היוונית "פסורה" שפירושה "גירוד". פסוריאזיס ידוע בתור "הגירוד הפורח" בגלל תחושת הגירוד העזה הקשורה למצב אשר מוביל לשריטות אשר לאחר מכן גורם לעור להיות דלקתי ומגורה מה שמוביל ליותר גירודים ושריטות מה שמוביל ליותר דלקות וכו' וכו' וכו', עד שתהיה התלקחות מלאה על הידיים, הרגליים או המרפקים. זהו מעגל אכזרי שקשה לצאת ממנו, אך אם עם זאת יש מה לעשות!

ישנם טיפולים רבים לפסוריאזיס. הטיפול הנפוץ ביותר הוא טיפולים מקומיים הכוללים סטרואידים ואנלוגים של ויטמין D, כמו גם טיפול באור ופוטותרפיה. טיפולים מקומיים פועלים על ידי הפחתת דלקת בעור. תרופות כגון מתוטרקסט משמשות גם לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית, אשר קשורה לעיתים קרובות לפסוריאזיס. טיפולים לדלקת מפרקים פסוריאטית זמינים גם כן. טיפולים אלו נועדו להפחית דלקות וכאבים במפרקים, שלעיתים מתלווים למצב זה.

במרפאתנו אנו מובילים דרכי טיפול טבעיות בפסוריאזיס עם אחוזי הצלחה גבוהים. מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לספר לכם על דרכי הטיפול ופרטים נוספים.

The post סובלים מפסוריאזיס? בואו להכיר את המחלה appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

העור שלנו הוא המראה לבריאות שלנו. החיוניות שלו, רמת השומניות שבו, הצבע והמרקם- כל אלו מעידים על התזונה שלנו ועל מצב הגוף שלנו.
עונת הקיץ בעיצומה והיא מביאה איתה גם פגעי עור הנגרמים משמש מחום ומלחות, תופעות מוכרות לכל איש ואישה בקיץ הישראלי. הטמפרטורות הגבוהות, ההזעה המוגברת והחשיפה המרובה לשמש, כל זה במקביל לרצון שלנו ללבוש בגדים קצרים יותר ולהתאוורר מתחת לבדים על גופינו- משפיעים על העור שלנו רבות. מחלות עור ידועות בהחמרתן תחת שמש חזקה ובסביבת איזור לח ומגורה ולכן עונת הקיץ יכולה להיות אתגר לסובלים מבעיות עור. בואו נדבר על כמה מהן ואיך הן מושפעות מקיץ ומתזונה:

אטופיק דרמטיטיס הידועה בשמה 'אסטמה של העור', היא דלקת עור כרונית המלווה בסימפטומים של פריחה אדומה, יובש וגרד טורדני הפוגע באיכות חייהם של הסובלים ממנה.  תסמיני התגובה האלרגית בעור מתבטאים בגירוי העור, פצעים מודלקים אדומים מלווים בגרד מתמשך. חלקי הגוף הנפוצים שמעורבים הינם: פנים, צוואר ועיניים, המפרקים, הקפלים  הפנימיים של הגפיים העליונות והתחתונות. לסובלים מאטופיק דרמיטיטיס לא יהיה נעים לבלות עם ביגוד צמוד שחונק את העור במיוחד לאור הטמפרטורות הגבוהות של העונה. מומלץ להיות במקומות קרירים ומוצלים ולהתלבש בבגדים גדולים ומאווררים שאינם נצמדים לגוף. גם שילוב של תזונה נכונה, הפתחת דברי מתיקה, המאכלים החריפים ומזונות הידועים בכמות האלרגנים המצויה בהם יכולים להועיל למחלת העור. פעילויות גופניות ושתיית נוזלים מרובים, יעזרו לגוף להתמודד עם המחלה ביתר קלות.

פסוריאזיס הידועה גם כ'ספחת', זוהי מחלת עור דלקתית כרונית המתבטאת במשטחי עור נוקשים ואדומים המכוסים בקשקשת כסופה בעיקר במרפקים, בברכיים ובקרקפת הראש. המחלה שכיחה אצל ילדים ומבוגרים, מושפעת מאוד ממצבי לחץ ומתח רגשי, ומחמירה בחורף בעקבות מזג האוויר היבש. הבשורות הטובות: אצל רוב החולים חלה החמרה בחורף והקלה בקיץ. בחודשי הקיץ אף חל שיפור בנגעים כתוצאה מחשיפה מבוקרת לשמש שגורמת לעיתים להיעלמותם בשהייה ממושכת.

אורטיקריה אקוטית הינה פריחה המתבטאת בהופעה פתאומית של שטחים וורודים, תפוחים ומגרדים העוברים ממקום למקום בגוף תוך דקות או שעות ונעלמים עד שישה שבועות. מופיעה בדר"כ כתגובה אימונולוגית – תגובה אלרגית לתרופות או מזון. כאשר הפריחה מופיעה כמעט מידי יום באופן רצוף שבועות ארוכים מדובר באורטיקריה כרונית. מצב זה הוא מצב העשוי להמשך חודשים ולעיתים גם שנים. הסובלים מאורטיקריה יגלו רגישות יתר של העור לגירויים חיצוניים: שינויי טמפרטורה (קור וחום), קרינת שמש, לחץ פיזי (נשיאת משא כבד), שפשוף העור, בגדים לוחצים וכו'. חום והזעה מחמירים את הגירוי ולכן עדיף לשהות בסביבה קרירה ויבשה. אתם יכולים להבין למה לא נעים לחוות אותה בקיץ, נכון?

פטרייה רב גונית, מוכרת בשמה ה(מוטעה) אך נפוץ "פטריית שמש", כינוי שאינו נכון אך הוא הוטמע במהלך השנים בשל העובדה שהיא נפוצה בקיץ. "פטרת השמש" אינה נגרמת או קשורה לשמש. נפוצה בעיקר באזורים חמים ולחים, כמו בישראל. פטריית השמש נראית ככתם לבן או חום המופיע על גבי החזה, הצוואר והגב לאחר שיזוף. הכתמים אינם מגרדים, אינם מדבקים ומלבד פגיעה אסתטית אינם מסכנים את הבריאות הכללית.

הקיץ היא עונה אהובה אך מביאה איתה אתגרים לעור שלנו ובמיוחד לאלו הסובלים מבעיות עור. אין צורך לכלוא את עצמינו בבית עד יעבור זעם, אפשר לנהוג בזהירות ולטפל בבעיות העור בדרכים שונות. התאמה אישית של תערובת צמחי מרפא למטופל, טיפול בדיקור, טיפול במשחות, וטיפול על ידי תזונה. כל אלו יסייעו משמעותית ויעשו לעור שלנו קיץ נעים, בריא וקל!

The post הקשר בין קיץ, תזונה ובעיות עור appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

מצבים בהם העור מתקלף ומגרד כתוצאה מאקזמה, סבוריאה דרמטיטיס ופסוריאזיס.

התסמינים הללו עלולים להיות מאד לא נוחים ולעיתים קרובות מובילים לחוסר בטחון ולהסתרה של העור הנגוע. אך למרבה המזל קיימים מגוון דרכים לטפל במצבי העור הדלקתיים הללו. לעיתים הטיפול נעשה בשיטת ניסוי וטעיה, מאחר וסוגי העור השונים מגיבים לטיפולים בדרכים אחרות, אך אל דאגה, רוב הסיכויים שתמצאו את שיטת הטיפול שתתאים לסוג העור שלכם

בוודאי שמעתם את המונח "להרגיש בנוח בעור שלך" ובכן, עבור אנשים עם מחלות עור דלקתיות כגון אקזמה, סבוריאה דרמטיטיס או פסוריאזיס, זה יכול להיות מאתגר במיוחד.

מהם הגורמים לדלקות עור כרונית?

דלקת היא תהליך המתרחש כאשר הגוף מזהה פולש זר- הוא עשוי להיות חיידקים מדבקים, או תאים סרטניים. המערכת החיסונית שולחת תגובה כדי לגרש את הפוגנים הפולשים ולהתחיל בריפוי. הגוף שולח תגובה כדי לקדם ריפוי כאשר נוצר פצע או אזור של רקמה פגומה. התגובה של המערכת החיסונית ידועה בשם דלקת. ולמעשה, הגוף לא יוכל לרפא את עצמו בלעדיה. דלקת עור מופיעה בדרך כלל כפריחה העלולה להיות בולטת, אדומה או חמה. חלק מהפריחות הדלקתיות גורמות לשלפוחיות או פצעונים המלווים בתחושת גרד ושריפה מקומית.

דלקת עור כרונית הינה דלקת מתמשכת המתפתחת כאשר מערכת החיסון משחררת תגובות מתמשכות בתוך הגוף. עם הזמן זה עלול להוביל למחלה כרונית העשויה לגרום נזקים לרקמות העור. מכיוון שהתהליך הדלקתי מתרחש בתוך הגוף, הסימפטומים לא תמיד נראים לעין.

מצבים העלולים לגרום לדלקות עור:

1. הדבקה- זיהומים חיידקיים, פטרייתיים וויראליים עלולים לגרום לדלקות עור שונות. דלקות עור חיידקיות נפוצות כוללות דלקות צלוליטיס וסטפא, זיהומים ויראליים נפוצים כוללים יבלות והרפס סימפלקס, וזיהומים פטרייתיים נפוצים כוללים גזזת. בנוסף, סבוריאה דרמטיטיס – מצב עור כרוני הגורם לכתמי עור אדומים וקשקשים.
2. תפקוד לקוי של מערכת החיסון- תפקוד לקוי של המערכת החיסונית עלול לגרום לתאי חיסון לתקוף בטעות את התאים הבריאים של הגוף שלכם, כפי שקורה בפסוריאזיס. אם יש לכם פסוריאזיס, תגובה חיסונית תגובתית יתרה מאיצה את תהליך ייצור תאי העור וגורמת לנגעי עור אדומים להתפתח על גופכם.
3. תגובה אלרגית– תגובה אלרגית מתרחשת במידה ומערכת החיסון שלכם מגיבה יתר על המידה כשהיא חשה בחומר זר ושולחת תאים לתקוף את הפולש. מזונות, תרופות ואבקנים יכולים לעורר תגובות אלרגיות ולגרום לאדמומיות בעור, ודלקות.

כיצד ניתן לטפל בפסוריאזיס ודלקות עור כרוניות?

דרכי הטיפול בפסוריאזיס ודלקות עור כרוניות תלויים בגורמי הזיהום, חומרתו ותגובת העור לטיפולים השונים. לדוגמה, סוגים מסוימים של זיהומי עור ויראליים עשויים להשתפר מעצמם או עם מתן טיפול תומך ובסיסי, תוך ימים או שבועות.

זיהומים חיידקיים מטופלים לרוב באנטיביוטיקה מקומית המיושמת ישירות על העור או באנטיביוטיקה דרך הפה. אם זן החיידקים עמיד לטיפול, טיפול בזיהום עשוי לדרוש אנטיביוטיקה תוך ורידית הניתנת בית חולים ובמרפאות שונות.

כמו כן, ניתן להשתמש בתרסיסים ובקרמים נגד פטריות ללא מרשם לטיפול בזיהום עור פטרייתי. אם מצבכם אינו משתפר, פנו לרופא המטפל שלכם לגבי משחות אוראליות או מקומיות. בנוסף, אתם יכולים למרוח קרמים תרופתיים על העור לטיפול בזיהומי עור טפיליים. על מנת להפחית אי נוחות וכאבים ניתן למרוח משחות אנטי דלקתיות.

תמונות לפני ואחרי הטיפול

טיפולים טבעיים בדלקות עור – האם זה עובד?

בשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות הסביבתית לטיפולים בשיטות טבעיות. על אף הספקנות הרבה סביב טיפולים טבעיים, גופי מחקר גדולים ומתפתחים מצביעים על כך שלתרכובות טבעיות, הכוללות תרופות בוטניות, שמן CBD, דבש ופרוביוטיקה מקומית מעניקים מענה טיפולי בזיהומי עור שונים, מבלי ליצור בגוף עמידות לאנטיביוטיקה. כמו כן, שיטות שונות בטיפול הטבעי מעודדות טיפול בשורש הבעיה הנובעת במקרים רבים ממצוקות נפשיות כמו, סוגי סטרס שונים. כך, אנשים הסובלים מאקנה, גזזת, פסוריאזיס או זיהומים חיידקיים שונים יכולים לראות תוצאות חיוביות.

מחלות עור כרוניות, האם זה לכל החיים?

אם אתם סובלים מזיהומי עור, בין אם מדובר בפסוריאזיס, גזזת או זיהום חיידקי – אל תייאשו, אתם יכולים לקחת את הטיפול לידיים שלכם! ההמלצה היא לבצע טיפול משולב, הכולל קבלת טיפול מרופא העור שלכם ובמקביל למצוא את הדרכים הטבעיות לחזק ולרפא את העור שלכם. שיהיה בהצלחה!

 

The post מהי מחלת עור דלקתית כרונית? appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post ראיון עם שירן בת 25, מטופלת באורטיקריה כרונית  appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post ראיון עם אורית בת 65, מטופלת בנשירת שיער appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post נשירת שיער – ראיון עם גליה appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post ראיון עם אורית, אמא של ירדן בן 6, סובל מאסטמה של העור​ appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post ראיון עם הילה מטופלת בנשירת שיער ​ appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post ראיון עם ורד, אמא של יאיר, יבלות מולוסקום​ appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

אייל בן 40, מוזיקאי

אייל פסנתרן ומתופף כ-20 שנה הגיע למרפאה כשהוא סובל מפריחות ביידים שיוצרות הפרעה תפקודית כשמנגן.
ניסה טיפולי משחות המכילות סטרואידים לתקופות ממושכות ללא הועיל ואף עם החמרה.

אייל טופל במשך מספר חודשים במרפאה בדיקור וצמחי מרפא שיעילים בהתמודדות עם מצבי דל׳קת עורית.
השיפור היה הדרגתי עד להחלמה מלאה והיעלמות הנגעים לאחר 6 חודשים.

זהו מקרה שמציג שיפור גדול באיכות החיים ובתפקוד של מוזיקאי שיידיו הן כלי עבודתו.

מישל בת 43 מצרפת

מישל סבלה במשך שנתיים מאקזמה בידיים שמלוות בהחמרה ונסיגה.

הטיפול בסטרואידים שקיבלה לא עוזר והמצב החריף עם הזמן.

מישׂל הגיעה למרפאה כשמצב הנגעים בידיים הינו מודלק, קיבלה צמחי מרפא, משחות טבעיות ותוספי מזון. שיפור לאחר 10 ימים.

ראיונות עם מטופלים שטופלו בהצלחה

בר בן 25,

אני סובל מאטופיק דרמטיטיס מגיל 6, זה תמיד היה חמור והייתי בהמון טיפולים אצל הרבה רופאים ברפואה הקונבציונלית וקיבלתי המון סוגים של משחות וסטרואידים. היו נותנים לי משחה שהייתה משפיעה לטווח של כמה שבועות לכמה חודשים היו תקופות יותר ופחות טובות עד שהגוף שלי התרגל למשחה מסוימת שהפסיקה להשפיע על מחלת העור אטופיק דרמטיטיס ואז הייתי עובר לרופא אחר שנתן טיפול אחר וכך לאורך המון שנים, תמיד היה לי את זה אף פעם לא עבר לי. חילופי עונות ומצבי לחץ מאוד משפיעים על מחלת העור אטופיק דרמטיטיס, זו הסיבה שהחלטתי לעבור לרפואה אלטרנטיבית, החלטתי שאני צריך למצוא כיוון אחר. הייתי במצב נפשי מאוד לא טוב, בתקופה קשה נפשית, המחלה מאוד החריפה וטופלתי בכמויות של אנטביוטיקה וכדורים ולא יכולתי יותר עם זה .

המליצו לי על אמיר קלי ואני ממש זוכר שמהרגע הראשון, הטיפול שלו מאוד עזר לי. באופן כללי האטופיק דרמטיטיס מאוד מאוזן אצלי ב3 שנים האחרונות אני כן מרגיש שהצלחתי להשתלט על המחלה ושאני מצליח לחיות בשלום, זה מאוד הפריע לי בחיים.

יש תקופות שהאטופיק דרמטיטיס יותר מתבטא ואני צריך יותר עזרה מאמיר ויש תקופות שהיא רגועה לטווח ארוך ואני שוכח ממנה. התחלנו בטיפול פעם בשבוע, בחודש הראשון הייתה הטבה משמעותית והעור השתפר בהדרגה, עם הזמן המינון של הצמחים והמשחות ירד.

הייתי חצי שנה בחו"ל ולא היה כמעט זכר לאטופיק דרמטיטיס, השתמשתי רק במשחות של אמיר . קבעתי תור אחרי 8 חודשים מאז הפעם האחרונה, כבר לא הייתי חייב, אך החלטתי להמשיך בכדי לתחזק את הטיפול, כדי לא לחזור אחורה.

היום אני מגיע למרפאה פעם בחודשיים / שלושה חודשים, אני מאוד סומך על הטיפול של אמיר במחלת העור אטופיק דרמטיטיס, אני הפנמתי שאטופיק דרמטיטיס זו מחלה לכל החיים ולא תעבור והבנתי שהטיפול של אמיר הכי הרבה עוזר לי ונותן לי בטחון שגם אם תהיה החרפה נצליח להשתלט על זה וזה יעבור. אני מודה לאמיר, שרק ימשיך כך.

ליאת בת 35,
סבלתי מחתך ברגל ימין ממש ארוך, עמוק ומכוער דיממתי עד זב דם, בבית שחי שלי היו כתמים אדומים סדקים ויובש קיצוני, מלווה בגרד מטורף, רציתי לקרוע את העור.

לדעתי זה היה קיים עוד מהילדות אבל הרופאים אמרו לי שזה אלרגיות ורגשיות, אף פעם לא אובחן והוגדר כאטופיק דרמטיטיס.
רק לפני 3 שנים הפנו את תשומת ליבי לפרופסור ברחובות, הוא הראשון שאבחן את זה כאטופיק דרמטיטיס הוא רשם לי סטרואידים ואנטיהיסטמינים כל יום, לא הסכמתי, רציתי למצוא דרך אלטרנטיבית ולא דרך סטרואידים וכימיכלים, ליטול כדור באופן קבוע כל בוקר לא מקובל עלי, אני בחורה צעירה.

מרפאה בעיסוק שעבדה איתי בגן ילדים סיפרה לי שבעלה מקבל מאמיר טיפול מוצלח למחלת עור נדירה.

אני בן אדם כזה שבודק, קראתי, ביררתי, ולפני שנה וחצי הגעתי לאמיר, שאלתי הרבה שאלות והוא הסביר לי לפרטי פרטים אודות המחלה והטיפול, הקשבתי לו והתרשמתי שהוא רציני.

הטיפול כלל צמחים דיקור תוספי תזונה אומגה שלוש ופרוביוטיקה, משחות, לגבי תזונה לא היה כל כך מה לשנות מאחר וממוצרי חלב נמנעתי כבר הרבה שנים קודם לכן.

במהלך 3 חודשים ראשונים הטיפול היה אחד לשבוע והמינון היה גדול ומהר מאוד ראיתי שיש תוצאות במיוחד ברגל זה הגיב די מהר ואז ירדנו לפעם בשלושה שבועות, אחרי חצי שנה פעם בחודשים והיום בפעם ב3 חודשים וללא צמחים.

באתי לאמיר עם חתך ברגל שהיום אני לא מצליחה למצוא אותו גם אם אני ממש מתאמצת, החתך נעלם ממש מהר, בבית שחי נשאר לי כתם אדום ממש קטן שלפני זה היה לי עור סדוק וחרוך שם.

אני מרגישה מאוד נוח עם אמיר, מאוד מרוצה מהטיפול. המרפאה בעיסוק שסיפרה לי על אמיר, הצילה לי את העור, הצילה אותי.

אסטמה של העור אצל מבוגרים​

אסטמה של העור הידועה בכינויה "אטופיק דרמטיטיס", הינה דלקת עור כרונית המתאפיינת בפריחה יבשה, אדומה המלווה בגרד עז ועלולה לגרום להפרעות בשינה ולפגיעה באיכות חייהם של הסובלים ממנה. במרבית המקרים מופיעה אצל תינוקות וילדים ועוברת בילדות, אך ישנם מקרים רבים בהם היא עקשנית וקשה יותר ונמשכת גם לחיים הבוגרים בצורתה הכרונית, ומתאפיינת ביובש קיצוני של העור אשר מחמיר בשינויי מזג אוויר או חשיפתו של הגוף לחומרים אלרגנים.

אטופיק דרמטיטיס (atopic dermatitis) הינה מחלת עור דלקתית אוטואימונית, המאופיינת על ידי עור יבש, אדום ורגיש לגירויים רבים. המחלה שכיחה ביותר בקרב תינוקות וילדים אך לרוב עוברת בתקופת הילדות, אצל אלו שהמחלה אינה עוברת בילדות היא הופכת להיות כרונית עם מעגל קסמים של גרד והתקפים חוזרים וקשים לרוב.

אסטמה של העור אצל מבוגרים מופיעה לסירוגין, תקופות של הטבה והחמרה ומושפעת ממתח נפשי. הטיפול באסתמה של העור למבוגרים כולל פורמולת צמחי מרפא ומשחות טבעיות בעלות פעילות אנטי דלקתית היעילה מאוד בהפחתת התהליך הדלקתי והגרד.
רפואת עור משלימה מצליחה במרבית המקרים הכרוניים לגרום לנסיגתה של המחלה ולהביא לשיפור משמעותי במצב העור.

אטופיק מבוגרים לרוב מופיע אצל אנשים שבמהלך חייהם סבלו מנטייה גבוהה יותר של עור רגיש ומגורה או מרקע תורשתי ממשפחת האלרגיות. המחלה עשויה להופיע בצורה כרונית לאורך זמן ממושך, בגלים של החמרה והטבה, ומקרים בהם המחלה מחריפה או מתפרצת לאחר טריגר נפשי.

מראה הנגעים והגרד הטורדני של האטופיק דרמטיטיס (atopic dermatitis) עלולים להשפיע על התפקוד היומיומי ועל ההערכה העצמית. כאן חשוב לציין שמחלות עקשניות וכרוניות כאלה דורשות זמן ממושך לטיפול וסבלנות הן מצד המטופל והן מצד המטפל.

 

תמונות לפני ואחרי הטיפול

מהו יתרונו של הטיפול הטבעי באטופיק דרמטיטיס?

במרפאתנו, שיטות הטיפול מפותחות באופן פרטני לכל מטופל, תוך ביצוע בדיקות ותשאול ממוקד לטובת התאמת הטיפול וההמלצות היעילות ביותר להקלה ושיפור משמעותי, גם במקרים הקשים ביותר.

טיפול ברפואת עור משלימה יעיל במיוחד למצבים בינוניים וקלים, אך ניתן לראות תוצאות טובות גם במקרים כרונים וקשים מאוד.
הטיפול משלב פורמולת צמחי מרפא ומשחות טבעיות בעלי פעילות אנטי דלקתית ומפחיתת גרד, דיקור למבוגרים (לתינוקות וילדים -טיפול דיקור לא חובה).
במקרים הכרונים, הטיפול הטבעי יביא להפחתת שימוש במשחות סטרואידיות בצורה ניכרת ותהליך הריפוי של העור יהיה יעיל ויחזיק  וישאיר את העור נקי ובריא לאורך זמן.

האם ניתן לטפל או להקל על האטופיק באמצעות שינויי תזונה והרגלי אכילה?

כן. שילוב של תזונה נכונה, הפתחת דברי המתיקה, המאכלים החריפים ומזונות הידועים בכמות האלרגנים המצויה בהם. פעילויות גופניות ושתיית נוזלים מרובים, יעזרו לגוף להתמודד עם המחלה ביתר קלות.

עצות שימושיות לטיפול טבעי יומיומי באטופיק דרמטיטיס:

העור האטופי נוטה לאבד לחות ובעקבות כך להפוך יבש, עבה ומתקלף, מצב המחייב הגנה תמידית ושמירה על רמת לחות קבועה. ניתן למצוא במוצרים: קרם א- דרמה, לה רוש פוזה- ליפיקאר בלאם, קרם יידים – אוונט, דרמקול, שמן בלנאום הרמל.

• יש להשתמש במסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה, השמש יכולה לגרום לגירוי יתר של העור.
• לאחר שחייה בבריכה יש להישטף היטב בעזרת סבון היפואלרגני מאחר ובמי הבריכה יש כלור וכימיכלים העלולים לגרום לגירוי העור הרגיש.
• אלרגיות למזון בעיקר בילדות, עלולות לתרום להחרפת הדלקת העורית, יש להוציא מזונות הידועים כאלרגנים מהתפריט היומי: סויה, ביצים, בוטנים, חלב, דבש, וכו’.

The post אסטמה של העור אצל מבוגרים appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post איך לטפל בעור יבש בעונות הסתיו והחורף appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post דיקור סיני לטיפול במחלות עור appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post הרגלים מומלצים לסובלים מאטופיק דרמטיטיס כרוני / אקזמה appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.

The post הרפס-של-העור appeared first on אמיר קלי מומחה ברפואת עור משלימה.